לקט נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום האישה הבין-לאומי.
הרכב גילים ומצב משפחתי
• בתחילת שנת 2008 חיו בישראל 2,661,600 נשים בנות 15 ומעלה. מתוכן יותר מ- 15% הן נשים בנות 65+, 7.5% בגיל 75+. לשם השוואה בשנת 1990 10.1% מהנשים בנות 15 ומעלה היו בנות 65+ ו-4.2% היו בנות 75+.
• עד גיל 35 מספר הזכרים עולה על מספר הנקבות. מגיל 35 ומעלה יחס המינים מתהפך וקיים עודף של נשים על גברים. העודף גדל ביחס ישר לגיל עקב תוחלת החיים הגבוהה יותר של נשים -82.2 לעומת 78.2 שנה בקרב הגברים.
• עד גיל 38 אחוז הרווקות נמוך מאחוז הרווקים. לאחר מכן המגמה מתהפכת ואחוז הרווקות גבוה מאחוז הרווקים.
• מבין הערים הגדולות (המונות מעל מאה אלף תושבים), בעיר תל-אביב האחוז הגבוה ביותר של נשים רווקות בקבוצת גיל 34-25 – 53% , ברמת גן כ- 38% ובחיפה – 35%. בישובים אשדוד ובני ברק אחוז הרווקות בקבוצת הגיל 34-25 הוא הנמוך ביותר, 16% ו- 21% בהתאמה.
• אחוז הפנויות (רווקות, גרושות או אלמנות) גבוה מאחוז הפנויים. הפער גדל עם העלייה בגיל. בגיל 50 ומעלה, 42.5% מהנשים בישראל פנויות, לעומת 18% מהגברים ( תוצאה של התאלמנות נשים ונטייתם הגבוהה יותר של גברים להינשא מחדש).
• בכל קבוצות הגיל, אחוז הגרושות והאלמנות גבוה יותר מאחוז הגרושים והאלמנים.
נישואין
• 44,685 נשים נישאו בשנת 2006, 40,884 מתוכן (כ- 91%) נישאו לראשונה.
• בשנה זו, הגיל הממוצע של הנשים שנישאו לראשונה עמד על 24.7. לשם השוואה בשנת 1995 היה הגיל הממוצע -23.4 שנים ובשנת 1980- 22.4.
• גיל הנישואין הממוצע בנישואין ראשונים של כלות יהודיות (25.5) ונוצריות (24.4) היה גבוה בהשוואה לכלות מוסלמיות (22.1) ודרוזיות (22.6).
• גיל הנישואין הממוצע בנישואין ראשוניים בישראל נמוך ביחס לנשים באיחוד האירופי (24.7 לעומת 28.1 שנים)
גירושין
• 13,349 זוגות התגרשו בשנת 2006.
• בשנה זו, הגיל הממוצע של נשים שהתגרשו עמד על 37.8.
• גיל הגירושין הממוצע של נשים יהודיות (38.5) ונוצריות (36.4) היה גבוה בהשוואה לנשים מוסלמיות (32.1) ודרוזיות (29.9).
ילודה
• כ-147,300 נשים ילדו במהלך שנת 2007.
• מספר הילדים הממוצע שאישה בישראל צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור פריון כולל) הוא 2.9, גבוה מזה הקיים במדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) – 1.6.
• ל- 30% מהנשים שילדו בשנת 2007 הייתה זו הלידה הראשונה, ול- 14% הייתה זו הלידה החמישית ומעלה.
• בשנת 2007 היה גילן הממוצע של נשים שילדו את ילדן הראשון 27.0, נמוך מגילן של נשים ממדינות הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי – 27.5. .
משפחה ומגורים
• בשנת 2007, כ-951,000 נשים בגיל 15 ומעלה, שהן כ- 38% מן הנשים, היו אמהות לילדים עד גיל 17. 90% מאמהות אלה גידלו את ילדיהן עם בן זוג, היתר כ-94 אלף נשים, עמדו בראש משפחות חד-הוריות.
• אחוז גבוה יותר מן הנשים הערביות הן אמהות לילדים עד גיל 17 , בהשוואה לנשים היהודיות (כ-50% ו-35% בהתאמה).
• אחוז גבוה יותר מן האמהות היהודיות עומדות בראש משפחות חד הוריות בהשוואה לאמהות הערביות (כ- 10% ו-6% בהתאמה).
• כ-9% מן הנשים גרות בגפן (כ- 223 אלף נשים), בהשוואה ל-6% מהגברים. בגיל 65 ומעלה , אחוז הנשים הגרות לבד גדול פי 3 מן האחוז בקרב הגברים (36% לעומת 11%).
• אחוז הנשים היהודיות הגרות בגפן גדול כמעט פי 5 מאחוז הנשים הערביות הגרות בגפן (כ-10% לעומת 2%).
תוחלת חיים
• בשנת 2007 תוחלת החיים של הנשים בישראל הייתה 82.5 שנים ושל הגברים 78.8 שנים. תוחלת החיים של נשים יהודיות הייתה 82.9 שנים ושל נשים ערביות – 78.8. בקרב הגברים, תוחלת החיים של היהודים הייתה 79.5 שנים ושל הערבים – 75.3 . בשלושים השנים האחרונות עתה תוחלת החיים בקרב הגברים ב-7.3 שנים ובקרב הנשים ב-7.5 שנים.
• ההפרש בתוחלת חיים בין נשים וגברים עמד בשנת 2007 על 3.7 שנים. בשלושים השנים האחרונות קיימת מגמה של התרחבות הפער בין תוחלת החיים של הנשים והגברים, אך בקרב היהודים המגמה בעשור האחרון היא של הקטנת הפער והוא ירד מ- 4.2 שנים ל-3.4 שנים. בקרב הערבים, המגמה בעשור האחרון היא של המשך ההתרחבות בפער בין תוחלת החיים של הנשים והגברים והוא גדל מ-2.5 שנים ל-3.5 שנים.
• בהשוואה בין-לאומית של תוחלת חיים בלידה לשנת 2006, שומרים הגברים הישראלים על מיקום גבוה מאד. תוחלת החיים שלהם נמוכה ב-0.3 שנה בלבד מזו של יפן, המובילה בין מדינות ה-OECD (שאוכלוסייתן מונה מעל 500,000 תושבים). לגברים הישראלים תוחלת חיים דומה לזו של גברים באוסטרליה ובשוודיה. הנשים הישראליות מדורגות נמוך יותר, עם תוחלת חיים דומה לזו של הנשים בגרמניה, קוריאה, אוסטריה וקנדה, אך נמוכה ב-3.3 שנים מזו שביפן, המובילה, וב-1.9 שנים מזו של הנשים בספרד ובצרפת הממוקמות אחרי יפן.
• ההפרש בתוחלת החיים של הנשים והגברים בישראל הוא הנמוך ביותר בין מדינות ה-OECD . ההפרש בשנת 2006 עמד על 3.8 שנים, כאשר הטווח במדינות ה-OECD נע בין 4.0 (הממלכה המאוחדת) ל-8.7 (פולין), והממוצע עמד על 5.7 שנים. ההבדל היחסי במיקומם של הגברים והנשים בדרוג תוחלת חיים בין מדינות ה-OECD, כפי שתואר לעיל, מתבטא בהפרש הנמוך בתוחלת החיים ביניהם.
הפסקות הריון
• בשנת 2006 נרשמו 19,452 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון. 98.8% מהן אושרו ע"י הוועדות.
• 11.6 מתוך כל 100 הריונות ידועים מסתיימים בהפסקת היריון יזומה.
• שיעורי הפניות של הנשים המוסלמיות לוועדות להפסקת היריון הם הנמוכים ביותר,
• 14.3% מהפניות הן של נשים מתחת לגיל 19, 44% מהפניות הן של נשים רווקות.
• 89% מהפניות הן עד שבוע 12 להיריון.
• בקרב יהודיות ואחרות – שיעור הפניות בקרב ילידות חו"ל גבוה מהשיעור בקרב ילידות הארץ, שיעור הפניות של עולות מבריה"מ לשעבר שעלו מאז 1990 גבוה מהשיעור בקרב היהודיות ואחרות (16.6 ל-1,000 נשים לעומת 12.6). שיעור הפניות בקרב עולות מאתיופיה הוא הגבוה ביותר (38.9 פניות ל-1,000 נשים).
• מתוך סך הפניות שאושרו על ידי הוועדות (19,209) - 54.8% נתמכו בסעיף של היריון הנובע מיחסים אסורים או מחוץ למסגרת הנישואין, 17.6% בסעיף של חשד למום בעובר, 16.8% בסעיף של סיכון בריאות האישה ורק 9.6% בסעיף של גיל האישה.
נשים בחינוך הגבוה
סטודנטים
שיעור הנשים בתואר ראשון עולה בהתמדה, כאשר בשנת תשס"ח היוו הנשים 55.8% מסך כל הסטודנטים.
שיעור הנשים בתואר שני עלה בהתמדה עד לשנת 2002 (בה אחוז הנשים לתואר שני עמד על 57.7 אחוזים) אך משנה זו מגמה זו נעצרה ובשנת 2008 אחוז הנשים לתואר שני עמד על 57.2.
בתואר שלישי (אותו לומדים באוניברסיטאות בלבד) חלקן של הנשים עולה משנה לשנה ובשנת 2008 הן היוו 52.7 אחוזים מכלל הלומדים לתואר שלישי.
חלקן של הנשים בתחום מקצועות עזר רפואיים הינו גבוה במיוחד - 80.6 אחוזים, בתחום חינוך והכשרה להוראה הנשים מהוות 80.4 אחוזים, לעומת זאת, בתחום הנדסה ואדריכלות חלקן של הנשים הוא הנמוך ביותר, והוא עומד על 25.9 אחוזים.
מקבלי תארים
אחוז הנשים בין מקבלי תואר ראשון, לפי תחום לימוד 2007-2001. הנשים מהוות 58.6 אחוזים ממקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות. במכללות האקדמיות אחוז הנשים אשר קיבלו תואר ראשון נמוך יותר (51.6%). אחוז הנשים במכללות האקדמיות נמוך יחסית משום שבמכללות האקדמיות אין כמעט לימודי מדעי הרוח וחינוך, בהם חלקן של הנשים גבוה יחסית. זאת לעומת המכללות האקדמיות לחינוך, בהן הנשים מהוות 82.4% מסך מקבלי התארים.
עבודה
• שיעור ההשתתפות של נשים בגילים 15 ומעלה בכוח העבודה האזרחי בישראל (כוח העבודה כולל מועסקים ובלתי מועסקים) ממשיך לעלות בהתמדה והגיע בשנת 2008 ל-51.3% (46.3% ב-1998). בקרב הגברים השיעור היה 62.0%.
• אחוז הנשים הבלתי מועסקות מכוח העבודה האזרחי ירד מ-7.9% ב-2007 ל-6.5% ב-2008. אחוז הגברים הבלתי מועסקים היה בשנת 2008 5.7% (לעומת 6.8% ב-2007).
• 63.5%
מכלל המועסקות בשנת 2008 עבדו עבודה מלאה בדרך כלל (35 שעות ויותר בשבוע), ו-36.4% עבדו עבודה חלקית (פחות מ-35 שעות בשבוע). בקרב הגברים לעומת זאת, 87.6% מהמועסקים עבדו עבודה מלאה בדרך כלל ו- 12.4% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל. מבין הנשים שעבדו עבודה חלקית בדרך כלל, 18.3% עבדו חלקית שלא מרצון, כלומר חיפשו עבודה במשרה מלאה או נוספת אך לא מצאו. מבין הגברים שעבדו חלקית בדרך כלל, 14.7% עשו זאת שלא מרצון.
משלח יד
• בשנת 2008 נשים היוו 47.2% מבין בעלי משלח יד אקדמי (40.0% בשנת 1988) ו- 31.5% מבין המנהלים (14.7% בשנת 1988).
• 88.3 אלף נשים עבדו בתחום ההייטק ב-2008, והן מהוות 34% מכלל המועסקים בתחום זה.
• בחינת משלחי היד ברמה מפורטת יותר מראה כי בשנת 2008, כמו בשני העשורים האחרונים, כמחצית מהנשים היו מועסקות בשישה משלחי יד נשיים מסורתיים המאופיינים בשכר עבודה נמוך: "עובדי הוראה בבתי ספר יסודיים ובגני ילדים ומדריכים חברתיים", "מטפלים", "עובדי מזכירות", "מוכרים זבנים ודוגמנים", "פקידים אחרים", ו"עובדי ניקיון במבנים, עובדי מטבח ועובדי מכבסות". בכל אחד ממשלחי היד הללו, למעט "מוכרים זבנים ודוגמנים", הנשים מהוות כ- 70% או יותר מהמועסקים במשלח היד.
• 92% מהנשים המועסקות הן שכירות לעומת 83% בקרב הגברים.
• מספרן של המועסקות המקבלות את שכרן באמצעות חברות כוח אדם (כולל קבלני כוח אדם שאינם קבלני משנה) הגיע לכ-22 אלף בשנת 2008, וחלקן בכלל המועסקים באמצעות חברות כוח אדם הגיע ל-52%, בהשוואה ל- 49% מכלל השכירים.
• 20.4 אלף נשים התייאשו מחיפוש עבודה ב-2008. הן היוו 48% מכלל המתייאשים.
• שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי של אימהות חד-הוריות היה ב-2008 73.1% – גבוה יותר מאשר השיעור בקרב אמהות נשואות – 66.5%; גם אחוז הבלתי מועסקות בקרב האימהות החד-הוריות גבוה יותר מאשר בקרב אימהות נשואות – 9.5% לעומת 5.1% בהתאמה.
הכנסות שכירים: גברים לעומת נשים
• בשנת 2007, ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו מעבודה שכירה של גבר הייתה 9,267 ₪ ושל אישה 5,949 ₪ לחודש. כלומר, הכנסת אישה הייתה 64% מהכנסת גבר. חלק מהפער בהכנסה החודשית מוסבר בכך שנשים עובדות פחות שעות בחודש בממוצע מגברים (45.7 שעות עבודה בשבוע לגבר לעומת 35.6 שעות עבודה בשבוע לאישה).
• ההכנסה לשעת עבודה של גבר שכיר בשנת 2007 הייתה 48.2 ₪ לשעה ושל אישה שכירה 40.5 ₪ לשעה, כלומר, הכנסת אישה הייתה 84% מהכנסת גבר.
• הפער הגדול ביותר בהכנסה ברוטו לשעת עבודה בין נשים לגברים בחלוקה לפי משלח יד (תרשים 1) קיים בקרב "סוכנים, עובדי מכירות ועובדי שירותים". בשנת 2007 הרוויח גבר במשלח יד זה 36.2 ₪ לשעת עבודה לעומת 27.3 ₪ לשעה שהרוויחה אישה באותו משלח יד (הכנסת האישה מהווה 75.4% מהכנסות הגבר). הפער הקטן ביותר בהכנסה ברוטו לשעת עבודה קיים במשלח היד "עובדים בלתי מקצועיים"; גבר במשלח יד זה הרוויח 26.2 ₪ לשעת עבודה לעומת 23.4 ₪ לשעת עבודה של אישה (הכנסת האישה מהווה 89.3% מהכנסת הגבר).
תרשים 1. הכנסה כספית ברוטו של עובדים שכירים לשעת עבודה, לפי מין ומשלח יד – 2007
הכנסה של עובדות שכירות לפי מצב משפחתי
• הכנסתן החודשית של נשים נשואות גבוהה יותר מהכנסתן של נשים לא נשואות: הפער הגדול ביותר הוא בין הכנסתן של נשים נשואות ללא ילדים – 6,569 ₪ לבין הכנסתן של נשים לא נשואות ללא ילדים – 4,658 ₪) והוא עומד על פי 1.4. יוזכר כי ככל שמספר הילדים לאישה נשואה גדל, קטן מספר השעות שהיא עובדת בחודש.
הוצאה לתצרוכת במשקי בית של גברים ובמשקי בית של נשים החיים לבד
ההוצאה לתצרוכת במשקי בית של גברים בודדים היא 7,072 ₪ לחודש בהשוואה ל- 6,639 ₪ לחודש במשקי בית של נשים בודדות.
מבחר נתונים על בני 20 ומעלה, מתוך ה"סקר החברתי" 2007:
שביעות רצון וציפיות לעתיד
• 84% מהנשים בישראל דיווחו כי הן מרוצות מחייהן (86% מהגברים). למעלה ממחצית (54%) מהנשים, כמו הגברים מעריכות כי חייהן יהיו טובים יותר בשנים הקרובות. 51% מרוצות ממצבן הכלכלי לעומת 56% מהגברים. 43% מהנשים מעריכות כי מצבן הכלכלי יהיה טוב יותר בשנים הקרובות לעומת 47% מהגברים.
• נשים חשות בדידות בשיעור גבוה יותר מגברים; 37% מהנשים מדווחות כי יש מצבים בהם הרגישו בדידות לעיתים קרובות או מידי פעם, בהשוואה ל- 24% מהגברים.
• שביעות רצון מעבודה ומהכנסה: נשים מרוצות יותר מהעבודה אך פחות מההכנסה בהשוואה לגברים: 87% מהמועסקות מרוצות מעבודתן בהשוואה ל- 83% מהגברים, 49% מהנשים המועסקות מרוצות מההכנסה מעבודה בהשוואה ל- 60% מהגברים.
מצב בריאות ורווחה
• 26% מהנשים בגילים 40-59 מעריכות את מצב בריאותן "לא כל כך טוב" או "בכלל לא טוב", לעומת 19% מהגברים בגילים אלו. 56% מהנשים בנות 60 ומעלה מעריכות את מצב בריאותן "לא כל כך טוב" או "בכלל לא טוב", לעומת 48% מהגברים בגילים אלו.
• נשים חשות יותר לחוצות ויותר מדוכאות: שליש (33%) מהנשים הרגישו לחוצות לעיתים קרובות או מדי פעם, בהשוואה ל- 24% מהגברים.
שימוש במחשב
• נשים משתמשות פחות מגברים במחשב: 58% מהנשים בהשוואה ל- 66% מהגברים.
נשים ברווחה
הנתונים הם אודות הנשים הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים לפי מאפיינים נבחרים, מתוך קובץ נתוני יסוד של משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
בישראל בשנת 2007 רשומות במחלקות לשירותים חברתיים כ- 665,516 נשים, המהוות כ-54% מתוך סך הכול אוכלוסיית הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים, אחוז הגבוה במקצת לפרופורציה שלהן באוכלוסייה הכללית (50.6%) .
• הגיל הממוצע של הנשים הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים עומד על 38, לעומת 35 באוכלוסייה הכללית.
• שיעור הפניות למחלקות לשירותים חברתיים גבוה יותר בקרב הנשים מאשר בקרב הגברים (183 ל-1000 נשים לעומת 162 ל-1000 גברים), בעיקר בגילאי 65 ומעלה (374 פניות ל-1000 נשים לעומת 287 פניות ל-1000 גברים).
• אחוז הנשים בנות 65 ומעלה מכלל הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים גבוה פי 2 מאשר חלקן באוכלוסייה הכללית (22.6% לעומת 11.1% בהתאם). היחס גדול עוד יותר בקרב בנות 75 ומעלה (פי 2.7).
• 22.1% מהנשים הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים מתגוררות לבד, לעומת 13.4% מהגברים. 8.3% מהנשים הרשומות עומדות בראש משפחה חד הורית לעומת 1.8% מהגברים.
• הנזקקות השכיחה ביותר בקרב כלל הנשים המטופלות במחלקות לשירותים חברתיים היא "מוגבלות" (ביניהן "בעיות הנובעות מזקנה", "זקן סיעודי" ו"בעיות הנובעות ממחלות כרוניות"), לאחר מכן "תפקוד לקוי של המשפחה" (ביניהן "חינוך ובעיות התנהגות ילדים", "בעיות יחסים בין הורים וילדים" ו"בעיות אישיות") ו"עוני וקשיי הכנסה" (ביניהן "בעיות הנובעות מרמת הכנסה נמוכה" ו"חוסר הכנסה מעבודה"). בקרב נשים בנות 65 ומעלה הנזקקות השכיחה ביותר היא "מוגבלות", בעוד שבקרב נשים צעירות יותר הנזקקות השכיחה היא "תפקוד לקוי של המשפחה".
פשיעה
• נשים מהוות 9% מכלל העבריינים – 11% בקרב "יהודים ואחרים" ו-4% בקרב ערבים.
• עם העלייה בגיל עולה חלקן של הנשים בין העבריינים – 7% מהעבריינים עד גיל 29, 10% מבני 30-39, 12% מבני 40-59, ו-14% מהעבריינים בני 60 ומעלה.
• בעבירות מרמה חלקן היחסי של הנשים הוא 18% – החלק היחסי הגבוה ביותר מבין כל סוגי העבירות.
• בקרב עבריינים חדשים (שהורשעו בעבירה ראשונה) חלקן של הנשים הוא 15%, בהשוואה ל-5% בקרב עבריינים מועדים (עבריינים שהורשעו בעבר).
נהיגה
• באוכלוסייה היהודית חלקן של נשים מכלל מקבלי רישיון הנהיגה עלה מ-49% ב- 2003 ל-50% ב-2007 ובאוכלוסייה הערבית מ- 42% ל- 44%.
• 55% מהגברים ו-37% מהנשים שקיבלו רישיון ב-2007 היו צעירים בגיל 17-19.
• מכלל בעלי רישיון נהיגה לאופנוע נשים מהוות 11% ומבעלי רישיון למונית-2%.