בתחילת שנת 2009 חיו בישראל 2,706,400 נשים בנות 15 ומעלה. מתוכן יותר מ- 15% הן נשים בנות 65+, 7.5% בגיל 75+.

ילודה
כ-152,500 נשים ילדו במהלך שנת 2008. מספר הילדים הממוצע שאישה בישראל צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור פריון כולל) הוא 3.0, גבוה מזה הקיים במדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) – 1.7.
לכ- 31% מהנשים שילדו בשנת 2008 הייתה זו הלידה הראשונה, ולכ- 14% הייתה זו הלידה החמישית ומעלה. בשנת 2008 היה גילן הממוצע של נשים שילדו את ילדן הראשון 27.0.

משפחה ומגורים
בשנת 2008, כ-962,000 נשים בגיל 15 ומעלה, שהן כ- 38% מן הנשים, היו אמהות לילדים עד גיל 17. 90% מאמהות אלה גידלו את ילדיהן עם בן זוג, היתר כ-97 אלף נשים, עמדו בראש משפחות חד-הוריות.
אחוז גבוה יותר מן הנשים הערביות הן אמהות לילדים עד גיל 17, בהשוואה לנשים היהודיות (כ-50% ו-35% בהתאמה).
אחוז גבוה יותר מן האמהות היהודיות עומדות בראש משפחות חד הוריות בהשוואה לאמהות הערביות (כ- 11% ו-6% בהתאמה).
כ-9% מן הנשים גרות בגפן (כ- 221 אלף נשים), בהשוואה ל-6% מהגברים. בגיל 65 ומעלה, אחוז הנשים הגרות לבד גדול פי 3 מן האחוז בקרב הגברים (35% לעומת 12%).
אחוז הנשים היהודיות הגרות בגפן גדול יותר מפי 4 מאחוז הנשים הערביות הגרות בגפן (כ-10% לעומת כ-2%, בהתאמה). 

תוחלת חיים של נשים וגברים בישראל
בשנת 2008 תוחלת החיים של הנשים בישראל הייתה 83.0 שנים ושל הגברים 79.1 שנים. תוחלת החיים של נשים יהודיות הייתה 83.3 שנים ושל נשים ערביות – 79.7. בקרב הגברים, תוחלת החיים של היהודים הייתה 79.9 שנים ושל הערבים – 75.9. בעשור האחרון עלתה תוחלת החיים בקרב הגברים ב-3.0 שנים ובקרב הנשים ב-2.7 שנים.
ההפרש בתוחלת חיים בין נשים וגברים עמד בשנת 2008 על 3.9 שנים. בעשור האחרון קיימת מגמה של הקטנת הפער בין תוחלת החיים של הנשים והגברים, אם כי בקרב הערבים, המגמה בעשור האחרון היא של ההתרחבות בפער בין תוחלת החיים של הנשים והגברים והוא גדל מ-2.5 שנים ל-3.5 שנים.
בהשוואה בין-לאומית של תוחלת חיים בלידה לשנת 2007, שומרים הגברים הישראלים על מיקום גבוה מאד. תוחלת החיים שלהם נמוכה ב-0.8 שנה בלבד מזו של הגברים בשוויץ, המובילה. רק לגברים ביפן, שוודיה ואיסלנד בנוסף לשוויץ, יש תוחלת חיים גבוהה משל הגברים הישראליים. הנשים הישראליות מדורגות נמוך יותר, עם תוחלת חיים דומה לזו של הנשים בהולנד, בפורטוגל, בבלגיה, בניו זילנד ובלוקסמבורג, אך נמוכה ב-3.6 שנים מזו שביפן, המובילה, ובשנתיים מזו של הנשים בשוויץ ובצרפת הממוקמות אחרי יפן.
ההפרש בתוחלת החיים של הנשים והגברים בישראל הוא מבין הנמוכים במדינות ה-OECD . ההפרש בשנת 2007 עמד על 3.7 שנים, כאשר הטווח במדינות ה-OECD  נע בין 3.5 (איסלנד) ל-8.7 (פולין), והממוצע עמד על 5.5 שנים. ההבדל היחסי במיקומם של הגברים והנשים בדרוג תוחלת חיים בין מדינות ה-OECD, כפי שתואר לעיל, מתבטא בהפרש הנמוך בתוחלת החיים ביניהם.

עבודה
שיעור ההשתתפות של נשים בגילים 15 ומעלה בכוח העבודה האזרחי בישראל (כוח העבודה כולל מועסקים ובלתי מועסקים) ממשיך לעלות בהתמדה והגיע בשנת 2009 ל-51.9% (48.2% ב-2000). בקרב הגברים השיעור

היה 61.6%.
אחוז הנשים הבלתי מועסקות מכוח העבודה האזרחי עלה מ-6.5% ב-2008 ל-7.6% ב-2009. ולראשונה זה שנים, הוא זהה לשיעור הגברים הבלתי מועסקים (5.7% ב-2008).
63.3% מכלל המועסקות בשנת 2009 עבדו עבודה מלאה בדרך כלל (35 שעות ויותר בשבוע), ו-36.7% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל (פחות מ-35 שעות בשבוע). בקרב הגברים לעומת זאת, 86.7% מהמועסקים עבדו עבודה מלאה בדרך כלל ו- 13.3% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל. מבין הנשים שעבדו עבודה חלקית בדרך כלל, 18.4% עבדו חלקית שלא מרצון, כלומר חיפשו עבודה במשרה מלאה או נוספת אך לא מצאו. מבין הגברים שעבדו חלקית בדרך כלל, 17.0% עשו זאת שלא מרצון.

משלח יד
חלקן של הנשים בקרב בעלי משלח יד אקדמי עלה בצורה ניכרת בין השנים 2009-1990: מ-39.7% ל-48.2%. בולט במיוחד חלקן היחסי של המנהלות מכלל המנהלים שכמעט והכפיל  עצמו באותה תקופה (מ-16% ב-1990 ל- 29.6% ב-2009).
88.5 אלף נשים עבדו בתחום ההייטק ב-2009, והן מהוות 35.6% מכלל המועסקים בתחום זה.
בחינת משלחי היד ברמה מפורטת יותר מראה כי בשנת 2009, כמו בשני העשורים האחרונים, כמחצית מהנשים היו מועסקות בשישה משלחי יד נשיים מסורתיים המאופיינים בשכר עבודה נמוך: "מטפלים", "עובדי הוראה בבתי ספר יסודיים ובגני ילדים ומדריכים חברתיים", "עובדי מזכירות", "מוכרים זבנים ודוגמנים", "פקידים אחרים", ו"עובדי ניקיון במבנים, עובדי מטבח ועובדי מכבסות".  בכל אחד ממשלחי היד הללו, למעט  "מוכרים זבנים ודוגמנים", הנשים מהוות כ- 70% או יותר מהמועסקים במשלח היד.
91.8% מהנשים המועסקות הן שכירות לעומת 83% בקרב הגברים.
מספרן של המועסקות המקבלות את שכרן באמצעות חברות כוח אדם (כולל קבלני כוח אדם שאינם קבלני משנה) הגיע לכ-17 אלף בשנת 2009, וחלקן בכלל המועסקים באמצעות חברות כוח אדם הגיע ל-52.5%, בהשוואה ל- 49.7%  מכלל השכירים.
כ – 19 אלף נשים התייאשו מחיפוש עבודה ב-2009. הן היוו 42.7% מכלל המתייאשים. לשם השוואה נציין כי בשנת 2001 היו כ-20 אלף מתייאשות שהיוו אז כ-49.4% מציבור המתייאשים.
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי של אימהות חד-הוריות היה ב-2009 75.5% – גבוה יותר מאשר השיעור בקרב אמהות נשואות – 67.5%; גם אחוז הבלתי מועסקות בקרב האימהות החד-הוריות גבוה יותר מאשר בקרב אימהות נשואות – 11.4% לעומת 6.0% בהתאמה.

נשים בחינוך הגבוה
שיעור הנשים בתואר ראשון עולה בהתמדה, כאשר בשנת תשס"ט היוו הנשים 55.6% מסך כל הסטודנטים.
שיעור הנשים בתואר שני עלה בהתמדה עד לשנת 2002 (בה אחוז הנשים לתואר שני עמד על 57.7 אחוזים) אך משנה זו מגמה זו נעצרה עד לשנת הלימודים הקודמת. בשנת תשס"ט אחוז הנשים לתואר שני עמד על 58.1.
בתואר שלישי (אותו לומדים באוניברסיטאות בלבד) חלקן של הנשים עולה משנה לשנה ובשנת תשס"ט הן היוו 52.8 אחוזים מכלל הלומדים לתואר שלישי.
בשנת תשס"ט חלקן של הנשים בתחום חינוך והכשרה להוראה הוא הגבוה ביותר –86.2% , בתחום מקצועות עזר רפואיים הנשים מהוות 81.8%. לעומת זאת, בתחום הנדסה ואדריכלות חלקן של הנשים הוא הנמוך ביותר, והוא עומד על 27.1%.