לקראת דיון משותף של הוועדה לקידום מעמד האישה וועדת המדע והטכנולוגיה בנושא עידוד נשים ללימודי הנדסה, שנערך במסגרת כנס ישראל-שדרות לחברה 2010 נכתב מסמך על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בו מוצגים נתונים על שיעור תלמידי ותלמידות תיכון הלומדים לימודי מדעים ברמה מוגברת ועל שיעור הנשים הלומדות לתארים אקדמיים במקצועות ההנדסה.

מהנתונים המוצגים במסמך עולה, כי בקרב תלמידי תיכון קיימת שונות בין שיעורי למידה של בנים ובנות בחלק מהמקצועות המדעיים. בשלב הלימודים האקדמיים קיים רוב גברי מובהק בקרב הסטודנטים להנדסה. עם זאת, שיעור הנשים הפונות ללימודים אקדמיים בתחומי ההנדסה עלה משמעותית בעשרים השנים האחרונות.

הסיבות לההשתתפות נמוכה של נשים בלימודי הנדסה
למרות הסרתם של חסמים גלויים על תחומי העניין והעיסוק המקצועי של נשים והגידול בשיעורי ההשתתפות שלהן בכוח העבודה, נראה שבפועל לתפיסות חברתיות ותרבותיות מסורתיות, התוחמות את תחומי האחריות והעיסוק הנשיים, יש עדיין השפעה על בחירת המקצוע של נשים.
נשים רבות עדיין נוטות לבחור תחומי עיסוק הנחשבים "נשיים". עם זאת, הגבולות כיום פחות נוקשים וקיימות מגמות "הגירה" של נשים למקצועות שבעבר נתפסו כ"גבריים.

בבתי ספר קיימת לעיתים קרובות ציפייה של מורים והורים כי בנות יבחרו במקצוע התמחות הומאני ובנים יבחרו במקצוע ריאלי. לבנות מודגשים הקשיים במקצועות ריאליים ולעומת זאת לבנים מודגשת המסוגלות והציפייה להצליח. בנוסף, עיסוק במקצועות דוגמת פיזיקה והנדסה נתפס לעיתים קרובות כ"לא נשי". מקובל לכנות תופעות אלה במושג "הסללה" כלומר, הפנייה או הכוונה של תלמידים לתחומים מסוימים, לעיתים קרובות שלא בהתאם ליכולותיהם האישיות אלא בהתאם למשתנים דמוגרפיים כלשהם.

בשלב של בחירת תחום הלימודים האקדמיים, התפיסות המגדריות כבר מוטבעות לעיתים קרובות במועמדים, ובנוסף, במידה שלא נלמדו בתיכון מקצועות ריאליים מוגברים, נדרשת השלמת בגרויות וכך נסתם הגולל על מי שלא בוחרת באופן חד –משמעי לעסוק בתחומי ההנדסה ה"גבריים".

מדעים בחינוך על-יסודי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגדירה חמישה מבין התחומים הנלמדים בחינוך העל-יסודי כתחומים מדעיים: מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומדעי המחשב
שיעור הבנים הלומדים פיזיקה ומדעי המחשב גבוה משיעור הבנות, בשני המגזרים. במגזר היהודי, שיעור הבנים הלומדים מקצועות אלו גבוה פי 3-2.5 משיעור הבנות הלומדות אותם, ואילו במגזר הערבי הפערים קטנים יותר. בהקשר זה יצוין, כי שיעור הנבחנות ברמה מוגברת בפיזיקה בקרב תלמידות ערביות כפול משיעור הנבחנות בקרב התלמידות היהודיות – 9.8% לעומת 5.1%, בהתאמה.
- שיעור התלמידות הנבחנות ברמה מוגברת בכימיה ובביולוגיה גבוה משיעור התלמידים הנבחנים במקצועות אלו, בשני המגזרים. כמו כן, שיעור הבנות הערביות הנבחנות במקצועות אלו גבוה משמעותית משיעור הבנות היהודיות.
- בלימודי מתמטיקה לא ניתן להצביע על מגמה כלשהי לאורך השנים. בשנת 2009, שיעור הבנ

ות בחינוך היהודי שנבחנו ברמה מוגברת במתמטיקה היה דומה לשיעור הבנים; בחינוך הערבי שיעור הבנות שנבחנו באותה שנה במתמטיקה ברמה מוגברת היה גבוה בכ-30% משיעור הבנים שנבחנו בו.  
בהקשר של לימודים תיכוניים יצוין עוד, כי הציון הממוצע של הבנים והבנות שנבחנו ברמה מוגברת במקצועות המדעיים דומה, וכך גם התפלגות הציונים.

הנדסה בלימודים האקדמיים
בשנת הלימודים תשס"ח, נשים היו 55.1% מכלל הסטודנטים באוניברסיטאות אולם שיעורן בקרב הסטודנטים להנדסה היה 26% בלבד. בקרב תלמידי תואר ראשון בהנדסה שיעור הנשים היה 25.9%, בקרב תלמידי תואר שני – 26.6% ובקרב תלמידי תואר שלישי – 28.5%. יצוין, כי שיעור הנשים בקרב המועמדים ללימודי הנדסה ואדריכלות באוניברסיטאות עמד באותה שנה על 31.2%.
במכללות האקדמיות, שיעור הנשים מבין הסטודנטים להנדסה ואדריכלות היה באותה שנה 24%, לעומת שיעורן בקרב כלל הסטודנטים שהיה 48%.
מהטבלה עולה, כי תחומי הלימוד בהם שיעור גבוה יחסית של נשים הם מקצועות העזר הרפואיים, מדעי הרוח ומדעי החברה. בלימודי הנדסה ואדריכלות, מדעים פיזיקאליים ומתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב שיעור נמוך יחסית של נשים.
עם זאת, בעשרים השנים האחרונות, שיעור הנשים בקרב הסטודנטים לתואר ראשון בהנדסה ואדריכלות  עלה, מ-15.7% בשנת תש"ן, ל-28.3% בשנת תשס"ח. שיעור הנשים מכלל הסטודנטים עלה בתקופה זו מ-51.3% ל-55.9%.
שיעור הנשים משתנה מאד בין סוגי ההנדסה השונים הנלמדים באוניברסיטה. מבין הסטודנטים לתואר ראשון, שיעור הנשים הגבוה ביותר הוא בלימודי הנדסת איכות (85%), הנדסת מזון וטכנולוגיה (70.5%) והנדסה ביוכימית (70%). לעומת זאת, במרבית חוגי הלימוד הגדולים, בהם לומד שיעור ניכר מהסטודנטים בלימודי ההנדסה, נשים הן מיעוט מובהק: הנדסת מכונות (10%), הנדסת חשמל (12.5%)  והנדסת מחשבים-מדעי המחשב (16%).

שיעור הנשים בקרב מקבלי תארים בהנדסה ואדריכלות דומה לשיעורן בקרב הסטודנטים: בשנת הלימודים תשס"ח, נשים היו 28.2% ממקבלי תואר ראשון בתחום זה; 26.9% ממקבלי תואר שני ו-26.7% ממקבלי תואר שלישי. בקרב בוגרי לימודי הנדסה ואדריכלות במכללות אקדמיות נשים היו 22.4% ממקבלי תואר ראשון.

מגמת שיפור
למרות חוסר השוויון במצב הנוכחי, קיימת מגמת שיפור לאורך זמן בשילובן של נשים בתחומי ההנדסה. המשך השיפור שחל בשנים האחרונות בשוויון ההזדמנויות בלימודים ובתעסוקה בתחומי ההנדסה צפוי להשפיע לחיוב בכמה מובנים. רמות השכר הגבוהות של תחומים אלה עשויות לאפשר רווחה כלכלית גדולה יותר ושיפור ברמת החיים. מיצוי כוח האדם הנשי עבור תחומי ההנדסה עשוי גם להגדיל את היצע העובדים בתחומים אלה, בהם הביקוש לעובדים גדול. יש הגורסים כי הגדלת שיעורן של נשים העוסקות בתחומי ההנדסה תשפיע אף באופן רחב יותר על שוויון ההזדמנויות של נשים.