לקראת דיון לציון היום הבין-לאומי למאבק באלימות נגד נשים הוגש מסמך לוועדה לקידום מעמד האשה שמרכז נתונים על האלימות כלפי נשים לשנת 2010. המסמך שנכתב על-ידי לי אלמגור לוטן במסגרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת מרכז ומציג נתונים שנמסרו על ידי משטרת ישראל, שירות בתי-הסוהר, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית.
נתוני המשטרה
רצח נשים בידי בני זוגם
בשנת 2010 (עד 16 בנובמבר) נרצחו 15 נשים בידי בני זוגן. מהנתונים עולה כי מספר הנשים שנרצחו בידי בני זוגן בשנת 2010 (עד 16 בנובמבר) היה גדול ממספר הנשים שנרצחו בכל אחת מהשנים מאז שנת 2004, אף ששנת 2010 טרם הסתיימה.
מהנשים שנרצחו בידי בני זוגן בשנת 2010 (עד 16 בנובמבר) שתיים היו ישראליות ותיקות, שלוש היו עולות מחבר המדינות, שלוש היו עולות מאתיופיה, שש היו ערביות ואחת – עובדת זרה. שיעור הנשים הערביות בכלל הנרצחות גבוה במידה ניכרת משיעורן באוכלוסייה, וכמוהו שיעור העולות מאתיופיה. מהנשים שנרצחו בידי בן-זוגן בשנת 2009 שלוש היו ישראליות ותיקות, שתיים היו עולות מאתיופיה, שתיים היו ערביות ואחת – עובדת זרה.
|
2009 |
8 |
|
2008 |
11 |
|
2007 |
13 |
|
2006 |
12 |
|
2005 |
11 |
|
2004 |
10 |
אלימות במשפחה
בשנים האחרונות מספר התיקים שנפתחו בגין תלונות של נשים על עבירות אלימות במשפחה נותר יציב יחסית. סוגי העבירות השכיחים ביותר בשנים האחרונות הם עבירות נגד גוף והפרת הסדר הציבורי.
בחודשים ינואר-ספטמבר 2010 הגישו עולות חדשות כרבע מהתלונות: 18% היו עולות מחבר המדינות, 2.8% היו עולות מאתיופיה והשאר – עולות ממדינות אחרות. נשים מהמגזר הערבי הגישו 13.5% מהתלונות, אף ששיעור הערבים באוכלוסייה הוא כ-20%. פער זה נובע ככל הנראה מתת-דיווח על אלימות במשפחה במגזר הערבי. התפלגות התלונות בין המגזרים בשנים קודמות היתה דומה.
כמחצית התיקים שנפתחו בחודשים ינואר-ספטמבר 2010 והטיפול המשטרתי בהם הסתיים נסגרו, כ-60% מהם מחוסר ראיות וכשליש מחוסר עניין לציבור. התפלגות העילות לסגירת תיקים דומה להתפלגות בשנת 2009. בחודשים ינואר-ספטמבר 2010 ביצעה המשטרה 3,925 מעצרים בגין עבירות של אלימות במשפחה, לעומת 3,609 מעצרים בתקופה המקבילה בשנת 2009 ו-4,587 מעצרים בכל שנת 2009.
עבירות מין
מספר התלונות של נשים בגין עבירות מין שהתקבלו במשטרה בחודשים ינואר-אוקטובר 2010 היה גדול ב-15% ממספר התלונות שהתקבלו בתקופה המקבילה בשנת 2009. התפלגות התלונות בין העבירות בשנת 2010 דומה לזו שהיתה בשנים קודמות, והעלייה במספר התלונות חלה בכל סוגי העבירות.
בחודשים ינואר-ספטמבר 2010 הגישו עולות חדשות 17.5% מהתלונות על עבירות מין: 12.3% היו עולות מחבר המדינות, 1.7% היו עולות מאתיופיה והשאר – ממדינות אחרות. 8.3% מהתלונות על עבירות מין היו של נשים מהמגזר הערבי. התפלגות התלונות בין המגזרים דומה להתפלגות בשנים קודמות.
יצוין כי בשנים 2009 ו-2010 (עד 31 באוקטובר) כמחצית תלונות הנשים בגין עבירות מין היו של קטינות. בחודשים ינואר-אוקטובר התקבלו 1,424 תלונות של קטינות בגין עבירות מין. מהתלונות האלה, 93 תלונות היו על עבירות בתוך המשפחה, על אינוס בכוח או באיומים ועל אינוס ובעילה שלא כחוק. מהתלונות האלה 13 היו של עולות חדשות ו-15 היו של קטינות מהמגזר הערבי.
בשנת 2010 כמחצית התיקים שבהם הטיפול המשטרתי הסתיים נסגרו, 37% מהם בעילה שזהות העבריין לא נודעה ו-38% מחוסר ראיות. 15% מהתיקים נסגרו בשל חוסר עניין לציבור. התפלגות זו דומה להתפלגות בשנת 2009. בחודשים ינואר-ספטמבר 2010 ביצעה המשטרה 819 מעצרים בגין עבירות מין, לעומת 788 מעצרים בכל שנת 2009 ו-1,117 מעצרים בכל שנת 2008.
נתוני שירות בתי-הסוהר
אלימות במשפחה
בראשית נובמבר 2010 היו במתקנים של שירות בתי-הסוהר 1,850 אסירים ו-759 עצורים בגין עבירות של אלימות במשפחה. יצוין כי נתוני שירות בתי-הסוהר נוגעים לכלל האסירים והעצורים בגין אלימות במשפחה, ולא רק למי שעברו עבירות של אלימות כלפי נשים. מספר זה דומה למספר הכלואים שהיו במתקנים של שירות בתי-הסוהר בשנים הקודמות ולשיעורם בכלל האסירים הפליליים.
מהאסירים והעצורים, כ-60% הם יהודים, והיתר – בני דתות אחרות (רובם ערבים). שיעור בני הדתות האחרות בקרב עברייני אלימות במשפחה גבוה משיעורם באוכלוסייה, שהוא כ-25%.
כשני-שלישים מאסירי אלימות במשפחה הם במאסרים חוזרים; 18% הם במאסר שישי או יותר. יצוין כי המאסרים הקודמים של אותם אסירים אינם בהכרח בגין עבירות של אלימות במשפחה (אולם המאסר הנוכחי כן). התפלגות המועדות בקרב אסירי אלימות במשפחה דומה להתפלגות בקרב כלל האסירים.
כמחצית אסירי האלימות במשפחה מרצים מאסר של שלוש שנים או פחות. היות שלאסירים רבים תקופת המאסר מקוצרת בשליש, האפשרות לשלב את האסירים בתוכניות שיקום ארוכות טווח מוגבלת.
בשירות בתי-הסוהר החלו בשנים האחרונות לפעול שתי תוכניות חדשות לטיפול באסירי אלימות כלפי בן-זוג:
- המחלקה הטיפולית בבית-הסוהר רימונים נפתחה במחצית השנייה של שנת 2009. במחלקה 54 מקומות כליאה, וכיום שוהים בה 22 אסירים. המחלקה נתונה כיום בשלבי הפעלה ראשוניים, והיא אמורה לעבוד כקהילה טיפולית, כמו מחלקת "בית התקווה" בבית-הסוהר חרמון.
- קבוצת קשר משפחתי (פרויקט "ליבי") בבית-הסוהר כרמל היא תוכנית קצרת מועד לשלושה-ארבעה חודשים המיועדת לאסירים בעלי יתרות מאסר קצרות. בשנת 2009 הופעלה התוכנית כפרויקט אינטנסיבי, שבו אסירים השתתפו במפגשים יומיים. בשנה זו התקיימו שני מחזורים של הפרויקט, ובכל אחד מהם השתתפו 12-10 אסירים. בשנת 2010, בשל אילוצים תקציביים, שונתה התוכנית ומידת האינטנסיביות של המפגשים ירדה ממפגש יומי למפגש שבועי. גם בשנה זו התקיימו שני מחזורים של התוכנית.
עבירות מין
בשירות בתי-הסוהר כלואים כיום 1,123 אסירים ו-238 עצירים בגין עבירות מין. מספר זה דומה למספר האסירים שהיו כלואים בגין עבירות מין בשנים האחרונות (זולת שנת 2008, שבה מספרם היה נמוך יחסית), ולשיעורם בכלל האסירים הפליליים. כמחצית עברייני המין בבתי-הסוהר הם במאסרים חוזרים; כ-6% במאסר שישי או יותר. מעברייני המין, 71% הם יהודים (קרוב לשיעור היהודים באוכלוסייה בישראל – 75%) והשאר בני דתות אחרות. מעל 50% מהאסירים שהם עברייני מין שפוטים למאסר של שבע שנים או יותר.
בשנים האחרונות נערכו השינויים בטיפול באסירים עברייני מין. לפניכם השינויים העיקריים שבוצעו.
- במחצית השנייה של שנת 2009 נפתחה מחלקה המכונה מפנ"ה לטיפול בעברייני מין בבית-הסוהר חרמון. במחלקה 40 מקומות כליאה, וכיום שוהים בה 31 אסירים.
- בשנת 2010 נפתחה מחלקה לטיפול בעברייני מין בבית-הסוהר רימונים, ובה 54 מקומות כליאה. המחלקה נתונה בשלבי היערכות והתארגנות, וכיום משתתפים בפעילויות שבה 28 אסירים.
- שירות בתי-הסוהר נערך לקראת פתיחת מחלקה טיפולית נוספת בשנת 2011.
משירות בתי-הסוהר נמסר כי אחד הקשיים בשיקום עברייני מין הוא תהליך ההכשרה של מטפלים בתחום עברייני מין, שהוא ארוך וסבוך. מסיבה זו אפשר להכשיר בכל שנה מטפלים מעטים בלבד. עוד נמסר משירות בתי-הסוהר כי לצורך העמקת המענה הטיפולי הניתן כיום לאסירי אלימות במשפחה ועבירות מין נדרשת הקמה של שש מחלקות טיפוליות נוספות; תוספת התקינה הנדרשת בגין כל מחלקה היא 5.5 תקני טיפול ו-5.5 תקני ביטחון.
נתוני משרד הרווחה והשירותים החברתיים
אלימות במשפחה
מרכזים לטיפול באלימות במשפחה: משרד הרווחה נותן כיום שירותי טיפול באמצעות 85 מרכזים ויחידות לטיפול באלימות במשפחה: 39 במחוז חיפה והצפון, 28 במחוז תל-אביב והמרכז, 10 במחוז ירושלים ו-7 במחוז הדרום; בסוף שנת 2009 פעלו כ-84 מרכזים. הטיפול במרכזים מיועד לנשים נפגעות אלימות, לגברים אלימים, לילדים החשופים לאלימות ולזקנים נפגעי אלימות. שלושה מהמרכזים מיועדים לאוכלוסייה החרדית, ארבעה משרתים אוכלוסייה מעורבת, יהודית וערבית, 17 מיועדים לאוכלוסייה הערבית, מרכז אחד מיועד לאוכלוסייה הבדואית ושניים – לאוכלוסייה הדרוזית. ב-18 מהמרכזים יש עובד סוציאלי דובר אמהרית בעבור האוכלוסייה האתיופית, וב-20 מרכזים יש עובד סוציאלי דובר רוסית. ב-22 מרכזים מופעלת תוכנית "גשרים", שהיא תוכנית משותפת למשרד הרווחה ולמשרד לקליטת העלייה המתמקדת בטיפול בעולים מחבר המדינות ומאתיופיה.
בשנת 2009 התקבלו במרכזים כ-10,000 מטופלים מ-8,545 משפחות; 67% מהם היו נשים, 26% היו גברים ו-7% – ילדים. 21% מהמטופלים היו עולים, 17% היו מהמגזר הערבי ו-6% היו זקנים. בשנים האחרונות חלה עלייה הדרגתית במספר המטופלים שהתקבלו במרכזים למניעת אלימות במשפחה, בין היתר משום שגדל מספרם של המרכזים לטיפול באלימות במשפחה הפועלים בארץ. כמו כן, ביחס לנתוני שנת 2008 נראה כי חלה עלייה בשיעור המטופלים מהמגזר הערבי – 12% בשנת 2008 לעומת 17% בשנת 2009, כמצוין לעיל.
בשנת 2009 פעלו במרכזים 348 קבוצות טיפוליות בתחום האלימות במשפחה. הטיפול במרכזים ניתן בתשלום סמלי, על-פי מבחן זכאות.
מקלטים לנשים נפגעות אלימות: בשנת 2009 פעלו בארץ 14 מקלטים לנשים מוכות, שיכולים לשהות בהם בו-בזמן כ-160 נשים וכ-320 ילדים. שניים מהמקלטים מיועדים לנשים ערביות, מקלט אחד מיועד לאוכלוסייה מעורבת ומקלט אחד מיועד לנשים דתיות וחרדיות. המקלטים מופעלים על-ידי ארגונים ועמותות שזכו במכרז ופועלים לפי סטנדרטים ונהלים של משרד הרווחה. בשנת 2009 שהו במקלטים 748 נשים ועמן 1,059 ילדים.
מנתוני משרד הרווחה עולה כי בשנת 2009 התקבלו במקלטים 907 פניות; 638 נשים התקבלו והגיעו למקלטים בשנה זו (כ-100 נשים המשיכו את שהותן משנת 2008); 111 נשים התקבלו ולא הגיעו, מסיבות שונות; 158 פניות נדחו, אם בשל חוסר מקום במקלטים בזמן נתון ואם בשל אי-התאמה למקלט מאחת הסיבות האלה: מקום מגורים, גיל הילדים, גודל המשפחה, אי-ידיעת השפה, סוג המצוקה, בעיות התנהגותיות ונפשיות או מחלות נפש פעילות. יצוין כי מרבית הדחיות (126 דחיות) של פניות היו בשלושה מקלטים המופעלים על-ידי עמותה אחת. בהקשר זה יודגש כי הנתונים שלעיל נוגעים למספר הפניות של נשים, ולא למספר הנשים שפנו, ואשה אחת יכולה לפנות לכמה מקלטים או לפנות כמה פעמים לאותו מקלט.
דירות קלט לנשים מוכות: דירות הקלט מיועדות לנשים שאינן יכולות לשהות במקלטים לנשים מוכות מהסיבות שצוינו לעיל. בשנים האחרונות נסגרו בהדרגה דירות הקלט הספורות שפעלו ברחבי הארץ, בעיקר בשל חוסר ביקוש, וטרם ניתן פתרון חלופי בעבור אותן נשים שאינן יכולות להשתלב במקלטים.
דירות מעבר לנשים נפגעות אלימות וילדיהן: דירות אלו משמשות נשים ששהו קודם לכן במקלטים או בדירות קלט וזקוקות למסגרת מעבר לקראת יציאה לחיים עצמאיים. השהות בדירה היא עד שנה. בשנת 2009 פעלו 14 דירות מעבר (עשר מהן פעלו במימון משרד הרווחה), ושהו בהן 34 נשים ו-57 ילדים.
קו חירום ארצי למניעת אלימות במשפחה ולמען ילדים בסיכון: בשנת 2009 התקבלו בקו החירום שמשרד הרווחה מפעיל כ-6,300 פניות של נשים. 47% מהפניות היו בגין אלימות פיזית, 32% היו בגין אלימות נפשית, והיתר – 21% – מסיבות אחרות.
משרד הרווחה פועל במישורים נוספים: הפעלת תוכניות לטיפול בגברים אלימים באמצעות קציני המבחן או במרכזים לטיפול באלימות במשפחה; הפעלת דירות המיועדות לגברים שהורחקו מביתם על-פי צו בית-משפט; שירותים זמינים של עובד סוציאלי ממרכז לטיפול באלימות במשפחה לעבודה עם נשים נפגעות אלימות ועם גברים אלימים בתחנות משטרה; תוכניות למניעת אלימות בין בני זוג בקרב תלמידי תיכון; הפעלת ועדות אלימות במשפחה בשירות בתי-הסוהר, הדנות בשחרור מוקדם ובהקלות אחרות לאסירים השפוטים על אלימות במשפחה ועל גילוי עריות.
תקיפה מינית
מרכזים לנפגעי תקיפה מינית: המרכזים לנפגעי תקיפה מינית נותנים שירותי קו חירום ותמיכה ראשונית לנפגעות, וכן ליווי, תיווך והפניה לגורמים ולשירותים אחרים בקהילה. בארץ פועלים 11 מרכזים לנפגעי תקיפה מינית, והם מופעלים על-ידי עמותות בסיוע משרד הרווחה. שני מרכזים נותנים מענה ייחודי ומותאם לנשים ערביות, ומרכז אחד – לנשים חרדיות. המרכזים מטפלים בכ-9,000 פניות חדשות מדי שנה.
מרכזים רב-תחומיים אזוריים לטיפול בנפגעות תקיפה מינית: מרכזים אלו נועדו לתת מענה לצרכים הפיזיים, הנפשיים, הרפואיים, הפסיכיאטריים והמשפטיים של נפגעות תקיפה מינית, וכן מענה לשירותי מעטפת סוציאליים, כגון תעסוקה, הכשרה מקצועית ושימוש בשירותים בקהילה לטובת הטיפול בנפגעות. כיום יש שישה מרכזים כאלה ברחבי הארץ (משרד הרווחה מפעיל חמישה ומשרד הבריאות אחד). מרכז אחד בנצרת מיועד לנפגעות ערביות, המרכז בבאר-שבע ערוך לתת מענה לאוכלוסייה הבדואית והמרכז בירושלים ערוך לתת מענה לאוכלוסייה החרדית. בכל המרכזים יחד יכולות להיות מטופלות בו-בזמן 600 נשים נפגעות תקיפה מינית. בשנים 2009-2008 טופלו בהם כ-700 נפגעות.
שירות לנערה במצוקה: עובדות השירות לנערה במצוקה במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות מטפלות בנערות ובצעירות נפגעות גילוי עריות ותקיפה מינית בטיפול פרטני וקבוצתי. בשנת 2009 טיפל השירות ב-2,391 נערות וצעירות שסבלו פגיעות מיניות.
נתוני משרד הבריאות
משרד הבריאות אוסף נתונים על נשים נפגעות אלימות במשפחה על-פי נוהל איתור וטיפול נפגעות אלימות במשפחה על-ידי מטפלים במסגרות הבריאות – באשפוז ובקהילה מ-19 בנובמבר 2003. הנוהל מחייב את כל אנשי מקצועות הבריאות לתשאל במישרין נשים שבטיפולם בדבר חשיפה לאלימות במשפחה ופגיעה מאלימות כזאת. לפי הנוהל, יש לשים לב במיוחד לנשים בביקורים ראשונים, במהלך היריון, לאחר לידה, עם כל שינוי בסטטוס המשפחתי או האישי ובכל מקרה שבו מתעורר חשד כלשהו לפגיעה.
בשנת 2009 דווחו במערכת הבריאות 3,136 מקרים של אלימות במשפחה ותקיפה מינית של נשים או נערות שהגיעו לקבל טיפול במסגרות הבריאות – בתי-חולים, קופות-חולים וטיפות-חלב.
בקרב נשים בכל קבוצות הגיל הפגיעה השכיחה ביותר היתה התעללות פיזית – כ-52% מהנשים שדווח עליהן למשרד הבריאות סבלו מסוג זה של פגיעה. סוג פגיעה שכיח נוסף הוא התעללות נפשית, וממנו סבלו 16% מהנשים שהתקבל עליהן דיווח.
בקרב קטינות בנות 18-13 שדווח עליהן למשרד הבריאות, כ-32% סבלו מפגיעה מינית מסוג כלשהו. בקרב נשים בנות 64-19 שהתקבל עליהן דיווח, כ-19% סבלו מפגיעה מסוג זה.
כ-17% מהנשים שהתקבל עליהן דיווח היו קטינות בנות 18-13, אף שחלקה של קבוצת הנערות בגילים אלו בכלל אוכלוסיית הנשים מעל גיל 13 קטן הרבה יותר.
נתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית
על-פי נתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית (להלן: האיגוד), בשנת 2009 התקבלו במרכזי הסיוע 7,594 פניות חדשות, לעומת 7,793 פניות חדשות בשנת 2008 ו-8,729 פניות חדשות בשנת 2007. 88% מהפניות החדשות (6,680 פניות) התקבלו מנשים.
התפלגות פניות נשים אל מרכזי הסיוע לפי סוג התקיפה, 2009
|
אונס קבוצתי ותקיפה מינית קבוצתית |
233 |
3.5%
|
|
גילוי עריות |
1,186 |
17.8%
|
|
מעשה מגונה |
474 |
7.1%
|
|
הטרדה מינית |
920 |
13.8%
|
|
בעילת קטינה בהסכמה |
14 |
0.2%
|
|
תקיפה מינית שלא סווגה |
1,697 |
25.4%
|
|
סך הכול |
6,680
|
100.00% |
מהטבלה עולה כי הסיבה השכיחה ביותר לפנייה אל האיגוד היתה אונס וניסיון לאונס – 32% מהפונות פנו מסיבה זו. עוד עולה מנתוני האיגוד כי כ-45% מהפונות היו קטינות: 22% היו בנות 12 או פחות ו-23% היו בנות 18-13.