מי לא מכיר את ד"ר פנקס רבקה רופאת הילדים הראשונה באשדוד? ילדיהם של תושבי אשדוד הוותיקים טופלו על ידה בסניף קופ"ח כללית באזור א' – זה היה הסניף היחיד בקופה היחידה באשדוד בתחילת דרכה. לצידה של ד"ר פנקס עבדה האחות המוסמכת מנחם מזל (ז"ל) שהיא חמותי. שתיהן עבדו בצורה מופלאה שעות על גבי שעות, טיפלו וגידלו באשדוד דורות של ילדים. שנים של טיפול מסור במרפאה ובביקורי בית בכל רחבי אשדוד ללא רופאים מקצועיים – שליחות אמיתית. לצורך הראיון פגשתי את ד"ר פנקס בביתה. תעודות ההוקרה התלויות על הקיר והסיפורים ששמעתי מפיה מעידים על מפעל חיים של ממש– בריאותם של ילדי אשדוד. לרבקה שני ילדים והיא סבתא גאה לששה נכדים וארבעה נינים, מהם זוג תאומים. כל נכדיה אקדמאים.

כיצד הגעת לאשדוד?
עלינו מבולגריה בחודש יולי 1962, אני רופאה ובעלי מהנדס מכונות, עם שני ילדינו ישראל בן 12 ומימי בת 9.  סיימתי לימודי רפואה בבולגריה ב-1953 ועבדתי בבי"ח האוניברסיטאי בסופיה כסגנית מנהל מחלקת ילדים. הוריו של בעלי עלו בשנת 1954 וגרו בגבעתיים, אחותי עלתה ב-1949 ואחי ב-1960, אבי נפטר בבולגריה ואימי באה כאורחת ונשארה בארץ. לנו היה מאוד קשה לצאת מבולגריה נוכח העובדה ששנינו היינו אקדמאים. לאחר בקשות מרובות ושיחות שכנוע הגשנו בקשה בתואנה שעלינו לעזור ולתמוך בהוריו של בעלי שהתגוררו בארץ וכך השגנו את האישור המיוחל.
עם הגיענו ארצה התחלנו לחפש עבודה. בעלי מצא עבודה באשקלון במפעל "קייזר איילין". לי הוצעה עבודה כסגנית מנהל מחלקת ילדים בבי"ח אשקלון במקביל הגיעו אלי מקופ"ח כללית ובקשו שאהיה רופאת ילדים באשדוד וגם הבטיחו תנאים טובים יותר ושכרו לנו דירה. כך התחלתי בעבודתי כרופאת ילדים באשדוד וקיבלתי לצידי את האחות הטובה ביותר - מזל מנחם ז"ל.

האם הייתה הרגשה של חלוציות ושליחות?
וודאי. לא עלינו ארצה כדי להרוויח כסף. התנאים היו קשים, אשדוד הייתה רק חול וחול, כמעט ולא היו כבישים. עבדתי כרופאה וטיפלתי בכל המטופלים. העבודה הייתה מאוד קשה בהשוואה לעבודה ולמעמד לו זכיתי בבולגריה. בכל יום טיפלתי בממוצע ב-100 ילדים. עבדתי סביב השעון ולעיתים אף העירו אותי באמצע הלילה במקרים דחופים. עשיתי הכל מכל הלב ללא תמורה כספית. פעמים רבות נסעתי לאזור ו' כדי לטפל בילדי העולים שהגיעו ממרוקו, לא הבנתי את שפתם הם דברו ערבית והיו לבושים בגלביות עם תרבוש על ראשם. במקרים מיוחדים בשעות הלילה בעלי נלווה אלי לביקורים. הייתי רופאת ילדים, טיפלתי גם כרופאה כירורגית ורופאת עור – כמעט ולא היו הפניות למומחים. במקרי חירום רבים של גוף זר בגרון או באוזן טיפלתי בעצמי ולא הפניתי לבי"ח קפלן כי הייתה סכנת חיים של חנק.
העבודה הייתה קשה ולא שגרתית,  עקב חוסר אמצעים פיתחנו שיטות לאינאלציה, פיזיוטרפיה טיפול בעזרת תרגילי ספורט ושחיה בים שהיה נגיש. הדרכתי הורים בנושאי תזונה והיגיינה- הכינמת הייתה מאוד שכיחה. כיום עובדים יותר עם המחשב ופחות עם הפציינט.
גם בעלי היה אידיאליסט הוא עזר בהקמת הנמל, עבד באלתא ולבסוף בבית הזיקוק. עלינו ארצה כדי לבנות עם רצון עז לתת והכל בצניעות.
עם השנים נפתחו קופות חולים אחרות והגיעו רופאים נוספים והעומס פחת.

ספרי מעט

על עבודתה של האחות מנחם מזל ז"ל לצידך
מזל הייתה אחות מוסמכת, חרוצה מאוד, בעלת מוטיבציה גבוהה ונכונות ללמוד ולהשקיע. מאחר שלא ידעתי עברית דיברנו בינינו באנגלית, מזל גם לימדה אותי מילים בסיסיות בהודית כדי שאצליח לתקשר עם המטופלים יוצאי העדה ההודית. כולם אהבו אותה מאוד גם הילדים וגם ההורים. היינו צוות חלוצי ולמרות העבודה הקשה היה לנו סיפוק רב. היינו כבנות משפחה ותמכנו זו בזו, עבדנו שעות נוספות ותמיד נשארנו לטפל בכולם עד אחרון המטופלים. מקרה שאני זוכרת עד היום: באחד מערבי יום כיפור כולם סיימו לעבוד ואנו עדיין טיפלנו במטופלים האחרונים, מזכיר הסניף לא שם לב, יצא ונעל את הסניף. נותרנו שתינו בקופ"ח ללא אפשרות להתקשר לטלפון חוץ עמדנו וצעקנו דרך הסורגים לעוברי אורח כדי שיקראו למזכיר מביתו שיפתח את הסניף כדי שנוכל לצאת.

      
         האחות מזל מנחם ז"ל                                   ד"ר רבקה פנקס


הטבעת חותם?
ב-1990 פתחתי את התחנה הראשונה לבריאות הילד באזור ד'. התחנה תפקדה כמיון קדמי לילדים, טיפלנו בילדים חולי אסטמה ועשינו בדיקות דם יסודיות. נתתי שם הרצאות רבות לקהל הרחב. עבדתי שם ארבע שנים ולאחר מכן יצאתי לפנסיה. הנחתי סטודנטים ורופאים צעירים ולימדתי אותם את הנהלים ואופן העבודה. מאוד אהבתי להדריך את דור הרופאים הצעירים, הם הגיעו אלי להתמחות וערכתי להם השתלמויות רבות.

האם נתקלת בקשיים בשל היותך אשה?
לא היו קשיים מיוחדים. התקבלתי מאוד יפה נתנו לי כבוד ולא היה שום יחס מיוחד או מפלה. גם בבולגריה לא חשתי שום קושי בשל היותי אשה - הכל כרגיל.

הייתה לך פעילות התנדבותית?
התנדבתי בטיפול בילדים במעונות ויצ"ו. מעון ויצ"ו הראשון הוקם באזור א' בסמוך לקופ"ח כללית. בדקתי את הילדים במעון וכן את המזון. גם בקופ"ח עבדתי שעות נוספות ללא תמורה.

מתי סיימת תפקידך?
ב-1994 יצאתי לגמלאות ועבדתי כרופאה עצמאית של קופ"ח כללית. לפני שלש שנים כשנסענו לטיול שורשים בבולגריה עם הילדים בלילה האחרון של הטיול בעלי נפטר בשנתו מדום לב. מאז פטירתו של בעלי החלטתי להפסיק לעבוד. בימים אלו אני בעיקר נהנית מהנכדים והנינים ויוצאת להצגות וקונצרטים.

טיפ להורים לילדים או לרופאים צעירים?
לרופאים אומר שיעבדו מכל הלב ,שיקדישו תשומת לב לילדים, ימשיכו ללמוד להשתלם ולהתקדם. לכולם המסר הוא: "הילדים הם עתידנו – שימרו עליהם וטפלו בהם היטב שיהיו דור למופת".