ד"ר פניה גוכברג - רופאה כירורגית מצליחה ופורצת דרך הקימה בשנת 1986 את המרפאה לכירורגית שד למען נשים. הלכתי לשמוע את סיפורה, מה עומד מאחרי היזמה ומה המניעים שהניעו אותה ליטול יזמה זו – פריצת דרך חדשה. עצם הקמת המרפאה מיקם את הנושא בעדיפות והעלה זאת למודעות הנשים ובכך הציל נשים רבות בזכות הגילוי המוקדם. גם גברים מטופלים במרפאתה אך למזלם מספרם מועט בזכות השכיחות הנמוכה של המחלה בקרב הגברים.

ד"ר גוכברג עלתה לאשדוד ב-1975. ברוסיה שמשה רופאת ילדים כירורגית- בארץ מקצוע זה לא היה מוכר, תעודותיה הרפואיות לא התקבלו והציעו לה השתלמות ככירורגית כללית. ההשתלמות נערכה בבי"ח הדסה עין כרם, אצל פרופ' דורסט, והסתיימה בהצלחה. בתום ההשתלמות החלה עבודתה בבי"ח ברזילי באשקלון במחלקה הכירורגית - שם עבדה במשך 14 שנה. לאחר מכן עבדה בקופות חולים מאוחדת וכללית באשדוד. כיום היא עובדת במרפאת שד בקופ"ח מאוחדת.

מה הניע אותך להקים את מרפאת השד באשדוד?
כשהייתי סטודנטית שכיחות מחלת סרטן השד היה 1 מתוך 14.
כשהייתי רופאה השכיחות הייתה 1 ל-12.
כשהייתי רופאה כירורגית וסיימתי התמחות השכיחות עלתה ועמדה על 1 ל-9
וכיום השכיחות נעה בין 1 ל-9 ו 1 ל-8.
התפתחות זו הדאיגה אותי, קצב הגידול במספר הנשים החולות נגע לליבי וחשבתי שחייבים לעשות מעשה. התנאים הנדרשים מרופא המטפל בכירורגית שד הוא להיות כירורג מומחה. כמו כן ידעתי שנשים רבות מרגישות נוח יותר אצל רופאה – אישה. הדתיות סרבו להיבדק ע"י גבר, הנערות הצעירות מתביישות. הנושא מאוד התאים לכישורי כרופאה כירורגית בבי"ח ובקופ"ח והן היותי אישה – גורם חיובי. מהשיקולים הללו הבנתי שכדאי לי להשתלם ולהתמחות בנושא. ב-1986 השתלמתי ככירורגית שד בבי"ח מרגרט פרינסס בטורנטו קנדה. בארץ עדיין לא היו מרכזים שערכו השתלמויות בנושא – בעולם כן. כשחזרתי – ערכתי הרצאות בנושא ויזמתי הקמת מרפאת שד כאחד הפתרונות למעקב וגילוי מוקדם לנשים ולמניעת הזנחה. בארץ עדיין לא היו נפוצים מרכזים כאלו. הצעתי התקבלה בחיוב ושירותי בריאות כללית באשדוד הרימו את הכפפה והבינו שמרפאת השד תביא תועלת לקהילה ותציל נשים.
בתחילה קיבלתי במרפאה

פעמיים בשבוע לשעתיים. תוך זמן קצר מאוד הביקוש גבר – הנושא עלה למודעות והיה אקטואלי עד מאוד. נאלצתי לעבוד במשרה מלאה הן באשדוד והן בקרית מלאכי - העומס היה רב אך התמורה הייתה שווה – הרגשתי שהצלתי נשים רבות בזכות האבחון המוקדם.

אילו בדיקות נדרשות?
קיימות 3 בדיקות:
1. בדיקה יידנית ע"י רופא כירורג
2. ממוגרפיה ע"י טכנאי רנטגן
3. אולטרסאונד שדיים ע"י רופא רנטגנולוג
כל בדיקה בנפרד איננה מושלמת אך השילוב של הבדיקות נותן תמונה טובה וברורה ועוזר לגילוי מוקדם. על כל אישה להיבדק פעם בשנה ואם יש היסטוריה גנטית במשפחה מקרבה שנייה יש להיבדק פעמיים בשנה.
רק ביופסיה היא בדיקה המאבחנת את המחלה ב-100%.
גילוי מוקדם חשוב מאוד ומציל חיים אפשר להירפא באופן מוחלט.
 
כיצד את רואה את תפקידך?
תפקידי לבצע גילוי מוקדם ככל האפשר.  במקרה של גילוי המחלה תפקידי לעודד ולמצוא דרך לומר את האמת ולטפל ולתמוך באישה. ככל שמגלים מוקדם יותר התוצאות טובות יותר. האישה נרפאת ממשיכה בחיים רגילים ובריאים ולבסוף מתים ממשהו אחר...

מה המלצותיך לנשים כיום?
בדיקה עצמית הינה חשובה, פשוטה וכל אישה יכולה לבצע אותה מידי חודש. אך יש לציין שבדיקה עצמית איננה פוטרת מבדיקת רופא פעם בשנה. בדיקת הרופא יסודית , הרופא מומחה בתחום השד ולעיתים גוש קטן ושפיר מכניס אישה לחרדה. הרופא בודק, יכול להרגיע ולתמוך באבחונו עם בדיקות עזר.
כיום רופאי השד זמינים, נגישים ושלל הבדיקות ניתנות בכל הקופות בעיר אשדוד – אין צורך להתרוצץ ולהגיע לבי"ח כבעבר.
אני מדגישה שחשוב וצריך שכל אישה תיבדק בתדירות הנדרשת.

דור ההמשך?
צביה קבלסקי, ביתי, היא רופאת נשים ממשיכת דרכי בתחום רפואת הנשים. יש לציין ששלושה דורות במשפחתי עסקו בטיפול ועזרה לנשים: אמי הייתה מיילדת, אני כירורגית שד וביתי רופאת נשים. גם נכדתי מתכוונת ללמוד רפואה – כנראה שזה עובר בגנים...