ליזי שאנן, נשואה ואם לשלושה ילדים בוגרים, עובדת בחברת היי-טק, נדבקה בחיידק הצילום. ההיכרות בינינו היא בת למעלה מ-25 שנה. מידי פעם אני נעזרת בה לצילומים באירועים של הפרויקטים הקהילתיים בהם אני עוסקת (שתינו בהתנדבות כמובן). ראיתי לנכון לשתף אתכם בתחביבה המרתק.
איך הגעת לנושא הצילום?
עד כמה שאני זוכרת, תמיד נהניתי לצלם, בייחוד בטיולים משפחתיים בארץ ובחו"ל. לפני שנכנסו המצלמות הדיגיטליות, הצילום היה תחביב יקר שלא הרשיתי לעצמי להכנס אליו.
לפני 8 שנים קניתי את המצלמה הדיגיטלית הראשונה שלי (מצלמה לחובבים, דמויית SLR). בעקבות זאת השתתפתי בקורסי צילום, שבהם למדתי את הצדדים הטכניים והאמנותיים. עם הזמן שדרגתי את הציוד וקניתי מצלמת SLR (רפלקס), עדשות, מבזק חיצוני ועוד. נרשמתי לפורום צילום באינטרנט ("הקבוצה של שלומי"). בפורום זה למדתי הרבה מאד, ובחצי השנה האחרונה אף שימשתי בו בתפקיד מדריכה וחונכת לצלמים המתחילים.
כמו כן, אני חברה במועדון צילום - רחובות, שבמסגרתו החברים מאזינים להרצאות, יוצאים לסדנאות, ומציגים בתערוכות קבוצתיות.
יום כביסה במאה שערים
מה את אוהבת לצלם?
התנסיתי במגוון רחב של תחומי צילום: צילומי טבע ונוף, מאקרו, ארכיטקטורה, דוגמנות, עירום, סטודיו, צילומי לילה ועוד. אבל האהבה הגדולה שלי היא לצילומי רחוב. אני אוהבת לשוטט ברחובות הערים או בכל מקום שיש בו אנשים, להתבונן, ולתפוש את הרגעים המיוחדים, המרגשים, המצחיקים... ובשבריר שניה – לפני שהרגע המיוחד חולף ונעלם – להספיק לבנות את הקומפוזיציה האמנותית המעניינת, ולהקליק ! עם הזמן הבנתי, שעבורי הרבה יותר מפתיע ומרתק לצלם התרחשויות ספונטניות שאני "צדה" בעיני, מאשר לביים סצנות צילום. אני נהנית מהאתגר להתבונן בהתרחשויות יומיומיות לכאורה, למצוא בהם את הדברים המעניינים, ולהעבירם לתמונה מרתקת.
בצילומים שלי אני תמיד משתדלת שיהיה "פונקטום". הפונקטום הוא אותו פרט בצילום שמעורר את המתבונן למחשבה, להתרגשות. לפעמים זהו פרט קטן מאד, שרק ברגע שקולטים אותו, אז מבינים את המסר שבצילום.
בנושא הפוטושופ אני די שמרנית אך עם הזמן, נפתחתי מעט, וכיום אני לפעמים ממירה צילומים לשחור-לבן או סֶפְּיָה (גוון חום עתיק) כאשר זה משתלב טוב יותר עם נושא הצילום.
השמים הם הגבול - פסטיבל "ים" באשקלון
האם צילמת דברים מיוחדים ומעניינים, דברים לא שיגרתיים?
צילמתי מופעי תיאטרון ומחול ובין היתר מופע הודי-אשדודי של להקת נמסטה. צילומי עירום בסטודיו ובטבע, ומצעד הגאווה בתל-אביב. צילום מתוך שייט ביאכטה מול חופי הרצליה ותל-אביב, וצילום מכדור פורח באזור בתרונות רוחמה. כמו כן צילמתי בתחרויות שונות ומגוונות: חץ וקשת, רכיבה על סוסים, הטסת טיסנים ותחרות דיג.
במהלך השנים צילמתי בהתנדבות באירועים שונים למען הקהילה, אחדים מהם הראויים לציון:
מידי שנה אני מצלמת בכנסים השנתיים ובאירועים אחרים של האגודה לסוכרת נעורים, וכן באירועי עמותת "לצאת מהקופסא". לפני שנה צילמתי סיור במכון ויצמן במסגרת פרוייקט "קידום נערות למדעים" אשדוד. החל משנה זו אני גם מצלמת באירועים שעורכים עובדי חברת "טלדור" (החברה בה אני עובדת) בבית הספר "חשמונאים" ביפו, במסגרת תרומת החברה למען הקהילה.
צילומי האירועים למען הקהילה, הם בעיקר תיעודיים ואולי קצת פחות מעניינים מצילומים אמנותיים, אבל הנתינה נותנת סיפוק רב. התגובות החמות שאני מקבלת מהמארגנים נותנות את הכוח והרצון להמשיך להגיע שוב ושוב כדי לצלם. יחד עם זאת, גם בארועים מסוג זה, אני מנסה לתפוס סיטואציות ורגעים בעלי ע
יניין אמנותי.
פלאחית בכפר דריג'את, שליד ערד
את מצלמת גם בחו"ל?
כמובן, כמו כולם...
כשאני נוסעת לחו"ל לטיולים עם בן הזוג /ואו עם הילדים, אני מחליטה מראש שזה איננו טיול צילום, אלא טיול משפחתי. המטרה היא להיות עם המשפחה, ולא להתנתק ממנה לצורך הצילומים. אני גם לא רוצה לייגע את שותפי לטיול בהמתנה מעצבנת לצילומים שלי. לכן, מראש אני לוקחת רק את המצלמה ה"חובבנית", ומשתדלת לצלם כמו "תיירת" ולא כמו "צלמת". למרות, שאם תשאלו את בני המשפחה, הם כנראה ייטענו שאני מצלמת יותר מידי...
מהו יחסו של בעלך, זאב, לעיסוק שלך בצילום?
זאב, בעלי, מאד מפרגן לי בנושא הצילום. הוא מעודד אותי לצאת לסיורי צילום. וכן, להשקיע ולשדרג את ציוד הצילום שלי.
יחד עם זאת, הוא לא תמיד מתחבר לצילומים שלי. דווקא את הצילומים, שזכו לתגובות נלהבות מצד המבינים בתחום, הוא אינו אוהב. אנחנו מתלוצצים ואומרים, שכאשר הוא לא אוהב תמונה שלי, זה דווקא מגדיל את סיכוייה להצליח...
מה תחביב הצילום תורם לך?
תחביב הצילום מביא אותי למקומות שלא הייתי מגיעה אליהם בלעדיו, וכן אני זוכה להכיר אנשים מעניינים שלא הייתי מכירה אחרת. בזכות הצילום אני נחשפת לתחומים חדשים ושונים ולומדת הרבה.
יש לך תחביבים נוספים?
כן, אני רוקדת טנגו ארגנטינאי וריקודים סלוניים עם הבעל, זאב, כ-15 שנה.
האם את מוצאת קשר בין צילום והיי-טק, בין התחביב למקצוע שלך?
צילום הוא אמנם אחד מתחומי האמנות, אך יחד עם זאת – במיוחד בעידן הצילום הדיגיטלי - הוא דורש יכולות טכניות לא מבוטלות. המצלמה הדיגיטלית, בנוסף ליכולותיה האופטיות, היא בעצם מחשב המופעל ע"י תוכנות. ע"מ לצלם ולקבל תוצאות טובות, רצוי מאד להכיר את התפריטים והפונקציות שבמצלמה כדי לנצלם בצורה אופטימלית. בימינו כבר לא מפתחים את סרטי הצילום בחדר חושך וגם לא מוסרים אותם לפיתוח במעבדה. בעידן הדיגיטלי התמונות נשמרות במחשב והצפייה בהן היא על גבי מסך המחשב. בנוסף, היום רוב הצלמים עורכים מקצה שיפורים על התמונות באמצעות תוכנות עריכה כגון: פוטושופ. תוכנות אלו מורכבות מאד, על מנת לנצל קמצוץ מיכולותיהן הרבות נדרשת יכולת טכנית גבוהה והבנה מעמיקה.
הפנינג דייג ענק, במרינה הכחולה באשדוד במסגרת פסטיבל "טעם הים"
האם יש לך טיפים מיוחדים לצלמים חובבים?
ראשית חשוב להבין שבשביל להיות צלם טוב, דרושה עין טובה. צלם בעל עין צילומית יכול להפיק תמונות נפלאות גם עם מצלמה קומפקטית פשוטה.
מי שחושב ש"יש לו את זה" ומעוניין להיכנס לתחום כתחביב, אני ממליצה להתחיל בקורס צילום למתחילים. כיום יש הרבה בתי ספר טובים לצילום שמעבירים קורסים כאלה בני כ-12 מפגשים.
כשקונים מצלמה דיגיטלית, אפילו מצלמה לחובבים, כדאי לוודא שיש לה אפשרויות לצילום ידני (כמו: כיוון צמצם ומהירות תריס) ולא רק צילום אוטומטי, ע"מ לתרגל איתה את החומר הטכני הנלמד בקורס.
אני גם ממליצה מאד להצטרף לאחד מהפורומים לצילום באינטרנט. בפורומים אלה מציגים תמונות, וגם מגיבים לתמונות של אחרים. כך לומדים לפתח את חוש הביקורת, וכתוצאה מכך גם להשתפר בצילום עצמו.