נשים וטכנולוגיה

בטור הנוכחי אמשיך לדון בנושא שבו עסקתי בטור הקודם – השתלבותן של מהנדסות תוכנה בתעשיית ההי-טק – ואדון בקשרים שבין מגדר ובין שיטות פיתוח תוכנה. לעיתים אשתמש במונחים מתודולוגיות או תהליכים כאשר אתייחס לשיטות פיתוח תוכנה.

ייצוגן הנמוך של נשים במקצועות כמו מדעי המחשב והנדסת תוכנה זוכה לתשומת לב רבה בספרות המקצועית. בין השאר מנסה המחקר בתחום לבדוק מהם הגורמים המעכבים נשים מבחירת מקצועות אלה ולהציע פתרונות להתגבר על גורמים אלה. בטור הקודם הוזכר העדרן של role models כאחת מהסיבות המסבירות את ייצוגן הנמוך של הנשים במקצועות אלה. בטור הנוכחי אתייחס לשתי סיבות נוספות המסבירות ייצוג נמוך זה -תפיסת עולם ההי-טק כתחום התובע שעות עבודה ארוכות וכתחום שסגנון העבודה בו מאופיין בבדידות וללא אינטראקציה עם אנשים נוספים. בפרט, בהמשך הטור אציג מתודולוגיות תוכנה עכשוויות, ההופכות למקובלות יותר ויותר בבתי תוכנה בעולם ובישראל, המציעות סביבת עבודה שבה שני הגורמים הנ"ל אינם באים לידי ביטוי. נהפוך הוא: מתודולוגיות פיתוח חדשות אלה מציעות תהליך פיתוח המבוסס על עבודת צוות ועל ניהול זמן המאפשר פיתוח תוכנה איכותית במסגרת שעות עבודה סבירות.

לפני הכניסה לפרטים ברצוני להציג את הסיטואציה הבאה:
כולנו יודעים ומודעים לעובדה כי קיימים קונפליקטים רבים על פני הגלובוס וכי גישות שונות לפתרון סכסוכים מיושמות במטרה לפתרם. כמו-כן ידוע כי קיימים עדיין סכסוכים שגישות אלה לא הצליחו לפתור. נניח כעת כי על סמך ההכרה כי הגישות המקובלות לפתרון סכסוכים אינן יעילות, ועל בסיס הניסיון המצטבר העצום בתחום, מחליטים מנהיגי העולם להתכנס ולנסח תורת פתרון קונפליקטים חדשה. בהתכנסות זו מתגבשת ומנוסחת טקטיקת פתרון סכסוכים חדשה המבוססת על עקרונות השונים מאלה של תורת פתרון הסכסוכים הנוכחית. עיון בתורת פתרון הסכסוכים החדשה חושף את העובדה כי תורה זו דומה מאוד לתפיסה שעל-פיה קבוצה מסוימת באוכלוסיית העולם, שכרגע כמעט ואינה מיוצגת בעתות של פתרון סכסוכים, פותרת קונפליקטים בהצלחה לא מבוטלת. אבחנה זו מעלה שאלות שונות, כמו למשל: האם תאומץ אסטרטגיית פתרון הסכסוכים החדשה שניסחו מנהיגי העולם? האם תוזמן הקבוצה הלא מיוצגת לתרום מניסיונה בפתרון סכסוכים? והאם תסכים הקבוצה הלא מיוצגת להצטרף?.
הסיטואציה שתוארה לעיל מהווה למעשה מטאפורה לתהליך שהתרחש בעשור האחרון בעולם פיתוח התוכנה. פתרון הסכסוכים במטאפורה זו מקביל לפיתוח תוכנה. מסתבר, שבדומה לפתרון קונפליקטים, גם השיטות המקובלות המיושמות בתהליכי פיתוח תוכנה אינן מצליחות לפתור את הבעיות המאפיינות את התחום. התפיסה החדשה לפיתוח תוכנה שאציג בהמשך הטור, בדומה לתורת פתרון הקונפליקטים שתוארה לעיל, נוסחה על בסיס הניסיון העצום שהצטבר בתחום וצמחה על בסיס ההכרה ששיטות פיתוח תוכנה שנוסחו בעבר אינן מצליחות לפתור את הבעיות המאפיינות את התחום. הקבוצה הלא מיוצגת במקרה של פיתוח תוכנה היא נשים. וכך, להשלמת הסבר המטאפורה אראה בהמשך כיצד תפיסה חדשה זו לפיתוח תוכנה תואמת את מאפייניו של סגנון ניהול שהמחקר בתחום מצא כי הוא סגנון ניהול המאפיין נשים. באופן טבעי תתעורר השאלה האם תפיסה חדשה זו לפיתוח תוכנה עשויה לשנות את דימוי תחום פיתוח התוכנה ולהביא להעלאת ייצוגן של נשים בתחום.

התפיסה האג'ילית לפיתוח תוכנה
בעקבות הבעיות שאפיינו (ועדיין מאפיינות) את עולם פיתוח התוכנה, שהמרכזיות שבהן הן תוכנות לא יציבות (עם תקלות/באגים) ואי מענה לדרישות הלקוחות, החלה לצמוח במחצית השנייה של העשור הקודם התפיסה האג'ילית (agile approach) לפיתוח תוכנה(Cockburn, 2001) . משמעות המילה agile היא זריז, גמיש, המתאים את עצמו לסביבה באופן מבוקר. בהתבסס על ניסיונם המצטבר של המובילים בתחום פיתוח התוכנה בעולם, התפיסה האג'ילית מציגה תפיסת עולם התומכת בפיתוח תוכנה איכותית במסגרת סבירה של שעות פיתוח תוך התחשבות מרבית בדרישות הלקוחות. מטרות אלה מושגות, בין השאר, באמצעות עבודת צוות ומיומנויות (פעילויות) התומכות בניהול זמן יעיל. התפיסה האג'ילית מיושמת ע"י מספר מתודולוגיות פיתוח תוכנה שהמובילה מביניהן היא Extreme Programming, שתוצג בקצרה בהמשך.

המנשר של התפיסה האג'ילית, שנוסח ב- 2001 ע"י 17 מהמובילים את תעשיית פיתוח התוכנה בארה"ב, מופיע להלן. שמות החתומים על המנשר מופיעים בקישור למנשר.

Manifesto for Agile Software Development

We are uncovering better ways of developing
software by doing it and helping others do it.
Through this work we have come to value:

Individuals and interactions over processes and tools
Working software over comprehensive documentation
Customer collaboration over contract negotiation
Responding to change over following a plan

That is, while there is value in the items on
the right, we value the items on the left more.

לביסוס הטענה כי רוח התפיסה האג'ילית לפיתוח תוכנה מתאימה לסגנון ניהול שהספרות המחקרית מייחסת לנשים, להלן מספר ציטוטים מהספרות המתארים מאפיינים של סגנון ניהול המיוחס למנהלות. הציטוטים מצביעים על כך כי סגנון ניהולן של נשים מאופיין בשיתוף פעולה, בתקשורת ואמון, וביחסי עבודה חיוביים.

“Women's management style is more equal and collaborative, … in contrast to the traditional 'transactional' style preferred by men who rely on power position and formal authority.” (Vinnicombe and Singh, 2002).
“Recent research indicates women's management style, which is centered on communication and building positive relationships, is well suited to the leadership paradigm of the 90's.” (Peters, 2003).
“The women's management style builds very much on participation by the employees and mutual trust, and they become very disappointed
if the employees do not live up to that trust.” (Kjeldsen and Nielsen, 2000).

à ניתן לראות כי הן במנשר התפיסה האג'ילית והן בציטוטים הנ"ל מופיעים שיתוף פעולה, תקשורת (בין אנשים) ואינטראקציה כמוטיבים מרכזיים. אני מוצאת לנכון להוסיף שלדעתי מאפייני ניהול אלה עשויים לתרום לכל סגנון ניהול.

בנוסף, כפי שצוין לעיל, על-פי התפיסה האג'ילית ניתן לייצר תוכנה איכותית העונה לצרכי הלקוחות במסגרת סבירה של שעות. אחד מעקרונותיהן הבסיסיים של המתודולוגיות האג'יליות התומך ברעיון זה הוא sustainable pace שמשמעותו פיתוח תוכנה בקצב סביר של 8-9 שעות ביום, המבוסס על ניהול זמן יעיל ומתוכנן. עקרון זה נובע מהעובדה הידועה שמתכנתים עייפים אינם מייצרים תוכנה איכותית. ואכן, היות ועקרונות ומיומנויות אחרות של המתודולוגיות האג'יליות תומכות בניהול זמן הדוק ומנחות ניהול זמן מתוכנן היטב, מסתבר שניתן לפתח תוכנה איכותית בקצב סביר שניתן לעמוד בו לאורך זמן.
להלן נתון המדגים עובדה זו: ניתוח 31 פרויקטים שפותחו בתפיסה האג'ילית העלה כי מבלי לפגוע באיכות התוכנה, תקופת הפיתוח שלהם הייתה קצרה בשיעור שבין 25% ל- 50% מתקופת פיתוחם של פרויקטים דומים (Reifer, 2002). נתון זה מצביע על כך שהתפיסה האג'ילית משרה סביבת פיתוח פורה ויעילה שאינה מחייבת שעות פיתוח ארוכות. במילים אחרות, התפיסה האג'ילית משדרת את המסר שאיכות ויעילות ניתנות להשגה במסגרת שעות עבודה סבירות, כל עוד שעות עבודה אלה מנוהלות ביעילות.

Extreme Programming
Extreme Programming היא אחת מהמתודולוגיות האג'יליות לפיתוח תוכנה המובילות והמאומצות ביותר (Beck with Andres, 2005). הסקירה הקצרה של המתודולוגיה שאציג להלן תדגים כיצד חלק מעקרונות הניהול שצוינו לעיל המיוחסים למנהלות באים לידי ביטוי ע"י Extreme Programming.
Extreme Programming מבוססת על חמישה ערכים: תקשורת (בין אנשים), פשטות, אומץ, משוב וכבוד. די במבט חטוף כדי להבחין בעובדה שהערכים תקשורת ומשוב תואמים את מאפייני הניהול שתוארו לעיל. בדיון מעמיק יותר, שחורג מגבולות הטור, ניתן להראות גם כיצד הערכים פשטות, אומץ וכבוד מובילים באופן טבעי לסביבת עבודה המאופיינת בשיתוף פעולה, אמון, ויחסי עבודה חיוביים, שהם מאפייני ניהול נוספים שהספרות המחקרית מייחסת לנשים.
על בסיס 5 הערכים הנ"ל, Extreme Programming מיושמת בפועל על-ידי כתריסר מיומנויות המגדירות הן את סגנון והן את סביבת פיתוח התוכנה. אחת מהמיומנויות הראשיות של Extreme Programming היא Sit Together שמשמעותה פיתוח בחדר אחד (studio, lab) המשמש את כל חברי הצוות בשעות הפיתוח, כאשר בנוסף, לכל חבר/ה בצוות קיים גם מקום פרטי לניהול עניינים אישיים. מיומנות ראשית אחרת של Extreme Programming היא Informative Workspace שיישומה מאפשר הן לצוות הפיתוח והן ללקוחות ולהנהלה הנכנסים לחדר הפיתוח לקבל במהירות, בקלות, בפשטות ובבהירות תמונת מצב מפורטת המתארת את התקדמות פרויקט התוכנה. גם בהקשר למיומנויות אלה קל לראות כיצד הן תומכות בתקשורת בין אנשים, בשיתוף ובאימון, שהם ממאפייניו של סגנון הניהול שצוין לעיל כסגנון ניהול המאפיין נשים.

סיכום
על בסיס התיאור הקצר שהוצג כאן ניתן לראות כי:
א. המתודולוגיות האג'יליות לפיתוח תוכנה עשויות לשפר תהליכי פיתוח תוכנה (ואכן, לא פלא שאימוצן תופס תאוצה ברחבי בעולם);
ב. המתודולוגיות האג'יליות לפיתוח תוכנה וסדר יומן של נשים מתאימים זה לזה.

וכך נראה כי אימוצן של המתודולוגיות האג'יליות לפיתוח תוכנה עשוי הן לשפר את דימויה של תעשיית פיתוח התוכנה ע"י שיפור איכותם של מוצרי תוכנה והן למשוך נשים להצטרף לתעשייה מובילה ויוקרתית זו ולהעלות את ייצוגן בה.

מקורות נוספים
טור זה מבוסס על עבודתי עם יעל דובינסקי, שבמהלך 4 השנים האחרונות אנו עסקות בהטמעתן של מתודולוגיות פיתוח תוכנה אג'יליות הן באקדמיה והן בתעשייה. מידע נוסף על עבודתנו בתחום ניתן למצוא בקישור זה.

להלן שני קישורים לכינוסים המובילים בתחום:

7th International Conference on Extreme Programming and Agile Processes in Software Engineering, June 17 - 22, 2006, Oulu, Finland.

Agile 2006, July 23-28, 2006, Minneapolis, Minnesota, USA

References

Beck, K. (with Andres, C., 2005, second edition). Extreme Programming Explained: Embrace Change. Addison-Wesley.

Cockburn, A. (2001). Agile Software development. Addison-Wesley.

Kjeldsen, J. and Nielsen, K. (2000). Women Entrepreneurs Now and in the Future, The Danish Agency for Trade and Industry, http://www.efs.dk/publikationer/rapporter/women_entrepreneurs/index eng.html

Peters, H. (2003). Risk, Rescue and Righteousness: How Women Prevent Themselves From Breaking Through the Glass Ceiling, Hagberg Consulting Group.

Reifer, D. J. (2002). How to get the most out of XP/Agile methods, Proceedings of the Second XP universe and First Agile Universe Conference, Chicago, IL, pp. 185-196.

Vinnicombe, S. and Singh, V. (2002). Sex role stereotyping and requisites of successful top managers, Women in Management Review 17(3/4), pp. 120-130.

הקשר שבין מגדר ושיטות פיתוח תוכנה