בטורים הקודמים הצגתי את התיזה כי חברות המעודדות שונות (diversity) מטיבות למעשה עם עצמן. במילים אחרות, הרעיון העיקרי שניסיתי לקדם הוא ששונות היא אמצעי (ולא המטרה עצמה) בדרך להשגת מטרות חברתיות שונות. עד כה דנתי ברעיון זו בהקשר לנושאים טכנולוגים. כך, למשל, יוסי ורדי מציע להתמודד עם הבעיות המאפיינות את עולם פיתוח התוכנה ע"י שילובן של  נשים רבות יותר בתעשיית התוכנה. מאמר ברוח דומה התפרסם ב- 21.3.2006 ב- Pittsburg Post-Gazette . המאמר, שכותרתו Top 10 reasons for more women, מציג יתרונות שונים המטיבים עם החברה כולה, כמו למשל הגדלת רווחים והעצמת חשיבה יצירתית, שמביאה עמה שונות.
דוגמאות אלה מדגימות שוב ושוב כי שונות מטיבה עם החברה כולה, ולא רק עם תת-קבוצות לא מיוצגות. בהקשר לשונות מגדרית במקצועות מדעיים וטכנולוגים ניתן לראות כי סיבות אלה אינן עוסקות באינטרסים של נשים אלא, שוב, בקידומה של החברה כולה. תיזה זו מסתמכת כמובן על ההנחה, שהוכחה שוב ושוב, כי לנשים הכישורים להצליח בבחירות שונות שהן מבצעות, וכי תת-ייצוגן של נשים במקצועות מדעיים וטכנולוגים הוא בעיקר תוצאה של תרבות וחינוך.

בטור הנוכחי ארחיב רעיון זה גם למקרים שאינם קשורים במדע ובטכנולוגיה. בפרט, אציג שתי דוגמאות: הראשונה – לקוחה מפוליטיקה; השנייה – עוסקת בבטחון מדינת ישראל.

דוגמא 1 – זמן הנשים
מאמרה זה של אבירמה גולן פורסם כשבוע לפני בחירות 2006. המאמר מתייחס לתופעה שעל פיה הן מפלגת קדימה והן מפלגת העבודה היו זוכות במנדטים נוספים אם ציפי לבני ופרופ' יולי תמיר היו עומדות בראשן של מפלגות אלה בהתאמה. אבירמה גולן מציינת במפורש כי "יותר ויותר מעסיקים, בצמתים מרכזיים של השירות הציבורי ושל המגזר הפרטי, מכירים בערכן המיוחד של נשים משכילות ומוכשרות ומעודדים אותן להתקדם לתפקידי מפתח לטובת הארגונים שהם עומדים בראשם [הדגשה שלי. א.ח.]. כך בהיי-טק, בחברות התקשורת, בבנקים, במשרדים ממשלתיים ועוד.". במילים אחרות, אמירתה של אבירמה גולן משקפת אף היא את המסר כי שונות מגדרית, גם במוסד

ות שבאופן מסורתי הונהגו ע"י גברים, מטיבה עם המוסדות עצמם; כלומר, שונות, למעשה, שוב באה לידי ביטוי כאמצעי ולא כמטרה עצמה.

דוגמא 2 – נשים למנהיגות מדינית ביטחונית
בכנס הרצליה השישי שנערך בינואר 2006, הציג יחזקאל דרור, נשיא מכונן של המכון לתכנון מדיניות עם יהודי, עמדה שעל פיה שילובן של נשים במנהיגות המדינית והביטחונית של מדינת ישראל תיטיב עם המדינה כולה. רעיון זה מבוטא במילותיו של יחזקאל דרור באופן הבא: "הסיבה לאימוץ הצעתי אינה מכורח צדק או שוויון, הסיבה היא תועלתנית" [הדגשה במקור]. בין השאר נאמר בנייר העבודה המלא:  "… אני נוטה להערכה שרוב המנהיגות המדינית-ביטחונית של ישראל, הן זו המוגדרת "שמאל" והן זו המוגדרת "ימין", מתבססת על תפיסת מציאות מיושנת. מכאן שצריך "לחדש" את המנהיגות המדינית-ביטחונית, ולהתאים את מאפייניה לצרכים של ישראל במאה העשרים-ואחת". במילים אחרות, המטרה במקרה זה היא התאמת מאפייניה של המנהיגות המדינית-ביטחונית לצרכי המאה ה- 21; כאמצעי להשגת מטרה זו, מציע יחזקאל דרור עידוד שונות ומסביר מדוע דווקא שילובן של נשים יכול להעצים את השונות הנחוצה: "אחת הדרכים לכך [להשגת מטרה זו] היא הזרמה מזורזת של נשים לתפקידי מנהיגות מדינית-ביטחונית. שכן, קל יותר להחדיר מרכיב חדש למנהיגות מדינית-ביטחונית מאשר לגרום לתחלופה מואצת של גברים הממלאים תפקידים כאלה הלכה למעשה – אם כי גם זה חיוני מאוד. מכאן שיש הצדקה לשילוב יותר נשים במנהיגות המדינית-ביטחונית. שילובן יתרום תרומה משמעותית לעיצוב מחדש של התורה המדינית-ביטחונית". ושוב, ניתן לראות כיצד שונות משרתת את מטרותיה של החברה כולה ולא רק של תת-קבוצות לא מיוצגות, וכי היא אינה עומדת כמטרה בפני עצמה.

לסכום: יישומה של תיזה זו, שעל פיה שונות היא אמצעי להשגת מטרות חברתיות שונות, תלוי כמובן במספר תנאים, ששניים מהם אציין כאן. ראשית, הכרה בעובדה שנשים מסוגלות להצליח ולפתח קריירות מצליחות בתחומים שעד היום הן היוו בהם מיעוט. שנית, הכרה בחשיבות ביסוסה של תרבות המעודדת שונות והמאפשרת לכל אדם למצות את כישוריו/ה ללא קשר לסטריאוטיפים, התניות חברתיות ונורמות מקובלות.