אלקטרוניקה ובנות? – לכאורה לא מסתדר כל כך באופן טבעי. יתרה מכך: לפני עשור ויותר האלקטרוניקה והחשמל נחשבו למקצועות גבריים ומספר הבנות שקישטו את הפקולטה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה היה מועט ביותר.
ליטל, בתי הבכורה, לומדת הנדסת אלקטרוניקה. כיצד הכל התגלגל? – ממש במקרה. כאשר ליטל עמדה בפני גיוס לצה"ל היא חשבה על מסלול קרבי, כגון מג"ב, ואף הלכה לבחינות וגיבושים. ממש במקרה קיבלנו מכתב מטעם הצבא ובו הצעה להשתתף בפרויקט "רקיע". כאחת שעובדת במפעל אלקטרוניקה, ההצעה קסמה לי מאוד וניסיתי לשכנע את ביתי לקבל את ההצעה ולגשת לבחינות. ליטל אכן נגשה לבחינות, התקבלה והתחילה ללמוד במסלול הנדסאית אלקטרוניקה.
פרויקט "רקיע" הוא פרויקט המיועד לבנות העומדות בפני גיוסן לצה"ל. בפרויקט זה מכשירים את הבנות למקצוע האלקטרוניקה והמכונות, הבנות לומדות במשך שנה וחצי , שכר הלימוד ממומן ע"י צה"ל ומועד גיוסן נדחה עד תום תקופת הלימודים. בסיום הלימודים הן מקבלות תעודת הנדסאית בהתאם למקצוע אותו בחרו – אלקטרוניקה, חשמל או מכונות - ומתחילות בעבודתן במסגרת השירות הצבאי, כמובן בלווי חתימה לקבע. מסתבר שהצבא מאמין מאוד ב"בנות לאלקטרוניקה". ממחקרים שערך צה"ל הבנות המועסקות באלקטרוניקה חשמל ומכונות מאוד מקצועיות, דייקניות, מצליחות ותפוקתן גבוהה.משום מה רבות מהן נרתעות מהמקצוע ואינן נרשמות ללימודים אלו אלא למקצועות אחרים. בצה"ל יש הערכה רבה למקצועיות ולאיכות הגבוהה של בוגרות הפרויקט ולכן מוכנים להשקיע ולכוון את הבנות למסלול זה. הבעיה היחידה שאני רואה בפרויקט היא שאין המשך ברור ללימודים גבוהים במסגרת המסלול (פרט למקרים בודדים מאוד). תעודת הנדסאית טובה באופן זמני לתחילת הדרך אך איננה מספיקה ל
המשך. יש לטפח את הבנות המצליחות ולהמשיך את לימודיהן לתואר הנדסה.
ליטל התאהבה באלקטרוניקה בזכות פרויקט רקיע. לא אומר לכם שההתחלה הייתה קלה, נהפוך הוא. בתחילה ליטל התקשתה במקצוע החשמל ולא הבינה מדוע בכלל היא לומדת חשמל. עם הזמן היא פשוט נסחפה והתאהבה במקצוע וכיף היה לראותה מתלהבת ומתעמקת בנושא.
כעת לאחר שחרורה מצה"ל החליטה ליטל להירשם ללימודים גבוהים ובחרה באופן טבעי בהנדסת אלקטרוניקה. לולא ההזדמנות הזו כלל לא ברור אם ליטל הייתה נרשמת ללימודי הנדסת האלקטרוניקה. ליטל התכוונה להמשיך בלימודים גבוהים אך הכוון כלל לא היה ברור. סביר להניח שהייתה נרשמת ללימודי תכנה כהמשך ללימודיה בתיכון וכפועל יוצא מהתפיסה החברתית.
הבנות אינן נחשפות למקצועות האלקטרוניקה והפיסיקה. בחברה שלנו בנות רבות עדיין מקבלות את המסר לבחור ב"מקצועות קלים" יותר, מקצועות שיאפשרו להן נוחות בהקמת משפחה וגידול ילדים. מסר זה סמוי אך אני בטוחה שהוא משפיע בצומת הדרכים בו עומדת הנערה בפני ההחלטה על המקצוע שתבחר. הבעיה היא תפיסתית ולא מהותית כי לפי מחקרים שונים מתברר שאחוז הבנות המסיימות לימודי מדעים בבי"ס תיכון גבוה מאחוז הבנים וכן אחוז המצטיינות גבוה יותר.
הנדסת חשמל, הנדסת מכונות ופיזיקה הם מסלולים שהנשים בהן במיעוט. לדעתי עלינו לשנות זאת.
אז בנות – אל תרתענה ממקצועות החשמל והאלקטרוניקה. קצת אומץ תעוזה וקדימה - "בנות לאלקטרוניקה". ואתן - אמהות, מחנכות ומנהלות – תפקידכן חשוב ביותר בהכוונה ועידוד הבנות לבחור בנתיב המדעי טכנולוגי.