הרקע העובדתי
1. המבקשת הינה גננת שבבעלותה ובניהולה 3 גני ילדים. בחודש אוגוסט 2008 פרסם אדם (להלן: "המשיב") הודעה בפורום של "תפוז" בזו הלשון (בהודעה נכתב שמה של הגננת ושמם של הגנים, והשמטתי את הפרטים המזהים):
"ברצוני להזהיר הורים מפני הגנון...הגננת מנהלת 3 גנים...בני היה באחד מהם במשך שנה וחצי. במהלך השנה וחצי התגלתה הגננת והמנהלת כאדם בעייתי, בלשון המעטה. לאורך כל התקופה היו יחסים עכורים בין הגננת למטפלות מה שגרם לאוירה לא נעימה ולתחלופה בלתי פוסקת של מטפלות אשר נשארו למספר שבועות מצומצם ( ולעיתים אף פחות) ועזבו לאחר שהבינו במי מדובר.
תנאים שהובטחו (בע"פ) לא קוימו: מספר הילדים בקבוצה רק גדל, חדר השינה וחדר המשחקים צומצמו לחדר אחד על מנת לאפשר הכנסת עוד תינוקות לקבוצת הקטנים, מטפלות ותיקות פוטרו כאשר תקופת העסקתן התקרבה לשנה על מנת להימנע מתשלום פיצוים...
אני מבקש מההורים שחושבים לרשום את ילדם לאחד מהגנים להתייעץ עם ההורים האחרים ולהימנע מלחזור על הטעות שלנו".
2. הגננת טוענת כי ההודעה האמורה מהווה לשון הרע באשר היא נוגעת באופן ישיר למקצועה ומקור פרנסתה וכי בנסיבות העניין, יש להורות על חשיפת פרטיו של הגולש האנונימי. היא דרשה ש"תפוז" ימסור לה את כל הפרטים המזהים שיש בידה אודות המשיב. הבקשה הוגשה בד בבד עם הגשת תביעה לפיצויים, בסך של 120,000 ₪, על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.
3. "תפוז" מתנגדת לבקשה ומדגישה את חשיבות השמירה על האנונימיות של הגולשים המתבטאים באינטרנט. היא מוסיפה וטוענת כי הפרסום נשוא הבקשה, אינו עולה כדי עוולה של הוצאת לשון הרע שכן על פניו מדובר בביקורת צרכנית לגיטימית המהווה הבעת דעה מותרת.
פסק דין
4. השופטת בלהה טולקובסקי קבעה כדלקמן:
5. בהעדר חקיקה המסדירה סוגיית חשיפת זהותם של גולשים באינטרנט וקובעת נוסחת איזון בין חופש הביטוי של הדוברים ב"כיכר השוק הוירטואלית" - האינטרנט - לבין זכותו של הפרט, להגנה מפני לשון הרע, הובעו בפסיקת בתי המשפט המחוזיים, דעות שונות בסוגיה זו.
6. ביום 14.1.08, פורסמה הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח-2008. בסעיף 13 (ב) להצעת החוק נקבע: "הוכח להנחת דעתו של בית משפט כי קיים חשש של ממש שתוכנו של מידע שהועלה לרשת תקשורת אלקטרונית או הפצתו ברשת כאמור, מהווים עוולה כלפי אדם או הפרת זכות קניין רוחני שלו, רשאי הוא, על פי בקשת אותו אדם, להורות לספק שירותי אינטרנט המספק שירות גישה או שירות אירוח, למסור למבקש פרטים שברשותו שיש בהם כדי לזהות את מפיץ המידע".
7. בענייננו, הפרסום חוצה את גבולות הבעת הדעה שכן יש בו משום ציון ופרוט "עובדות" אשר במידה ואין בהן אמת, כפי שנטען על ידי המבקשת, עשויות להקים עילה לתביעה בגין לשון הרע.
8. מדובר בפרסום שנעשה במסגרת פורום "הורים לתינוקות", בחודש אוגוסט, דהיינו בתקופה שטרם תחילת שנת הלימודים, תחת הכותרת "ברצוני להזהיר הורים מפני הגנון של... " (השמטתי את הפרטים המזהים. ח.ר). לוּ היה בפרסום, כדי לחוות דעה בדבר הגן או בדבר אופייה והילוכה של המבקש
ת, אשר לדעת הגולש האנונימי, הינו "בעייתי", ניתן היה לסווגו כהבעת דעה והתרשמות אישית של לקוח בלתי מרוצה. אלא שהגולש האנונימי, לא הסתפק בהבעת דעה גרידא וראה לנמק ולתמוך דעתו, בפרוט "עובדתי" דוגמת: "...תחלופה בלתי פוסקת של מטפלות אשר נשארו למספר שבועות מצומצם... מטפלות ותיקות פוטרו כאשר תקופת העסקתן התקרבה לשנה על מנת להימנע מתשלום פיצויים... לי אישית היא אמרה "אני אסבן בשבילך הורים אחרים...". הפרוט העובדתי האמור, יוצר רושם כי אכן מדובר בדברים הנאמרים מפי מי שבנו היה בגן. זאת ועוד, הפרוט "העובדתי", ביחד עם השפה הרהוטה והסדורה, משווים לפרסום נופך אמין, באופן שקורא סביר עשוי לייחס לו משקל, מה שמגביר את פוטנציאל הפגיעה הטמון בפרסום.
9. תוכן הדברים, מתייחס באופן ישיר, למשלח ידה, מקצועה ומקור פרנסתה של המבקשת ונוגע בנושאים מהותיים ומרכזיים, הנשקלים על ידי הורים, בבחירת גן לילדיהם.
10. מדובר בביטוי בתחום המסחרי-עסקי אשר מחד יש אינטרס לעודדו ולקדמו, מקום בו מדובר בביקורת צרכנית לגיטימית אך מאידך, במידה ואין בו אמת, עלול הוא לפגוע בשמו הטוב, במשלח ידו ובפרנסתו של הנפגע. בענייננו, במידה ואין בדברים אמת, כטענת המבקשת, הפרסום מהווה לכאורה, לשון הרע ואף עשוי להצביע על כוונה לפגוע בשמה הטוב ובפרנסתה של המבקשת.
11. בנסיבות אלה, סברתי כי התקיימו אותן נסיבות המצדיקות חשיפת פרטי הגולש האנונימי
12. מאידך, בהתחשב בכך שמדובר בבקשה לצו עשה זמני שנועד לשרת את התביעה העיקרית שהוגשה על ידי המבקשת ומשלא ניתן להעריך, בשלב מקדמי זה, אם עומדת לגולש האנונימי, הגנה מההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע ובכללן הגנת "אמת דיברתי", ראיתי לאזן בין זכותה של המבקשת, לחשיפת פרטיו של הגולש האנונימי, לצורך הגשת תביעה לבין האינטרס, הן הציבורי והן הפרטי, בשמירת האנונימיות של הדוברים ברשת, על דרך של חיוב בהפקדת ערבויות.
13. בהתחשב בכך שחשיפת זהותו של הגולש האנונימי, עלולה לגרום למשיבים (הן ל"תפוז" והן לגולש האנונימי) נזק ובהתאם להוראות תקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ראיתי לחייב את המבקשת בהפקדת ערבויות, להבטחת פיצוי המשיבים, בגין כל נזק שעלול להיגרם להם כתוצאה ממתן הצו, היה ויקבע שלא היה מקום לבקשו ו/או תפסק התובענה.
14. מהנימוקים האמורים, ראיתי לקבל הבקשה ולהורות ל"תפוז" להעביר למבקשת את זהותו וכתובת ה- I.P. של הגולש האנונימי, אשר פרסם את ההודעה נשוא הבקשה, לרבות שמו וכתובתו, כפי שנמסרו בעת שנרשם באתר המנוהל על ידה וזאת בכפוף לכך שהמבקשת תפקיד את הערבויות הבאות:
א. התחייבות עצמית, ללא הגבלה בסכום.
ב. ערבות צד ג' שאינו תאגיד או חברה בע"מ, על סך של 25,000 ₪.
ג. הפקדה במזומן או ערבות בנקאית שתעמוד בתוקף עד 30 יום לאחר מתן פסק דין בתובענה העיקרית, על סך של 15,000 ₪.
5129371
מס' תיק: בש"א 178523/08
בתיק עיקרי: א 050605/08