כשצפיתי בסרטו של מיקי רוזנטל המסביר מדוע החינוך בפינלנד הוא הטוב בעולם (המקור, ערוץ 10, 27.12.2011), קל היה לי להבחין בקווי דמיון הקיימים בין אופן ניהולה של מערכת החינוך הפינית ובין אחת משיטות הניהול העכשוויות של פרויקטי תוכנה - פיתוח תוכנה אג'ילי (agile software development). משמעות התואר אג'יל היא גמיש, יעיל ומתאים את עצמו לסביבה; הגישה האג'ילית לפיתוח תוכנה שמה במרכזה את האנשים המעורבים בפיתוח תוכנה, מבוססת על יחסי אמון בין המעורבים בתהליך, מקפידה על איכות תוכנה גבוהה, מקצרת את זמן הפיתוח, ומקטינה את עלותו. גישה זו הפכה בעשור האחרון לאחת משיטות הניהול הנפוצות של פרויקטי תוכנה. לפרטים נוספים על ניהול אג'ילי, ראו מאמרי ב- PMI.

לאור ההבחנה בקווי דמיון אלה, יצאתי לבדוק האם ניתן להסביר את הצלחתה של מערכת החינוך הפינית באמצעות הטענה שמיושמים בה עקרונות של פיתוח תוכנה אג'ילי. לשם כך החלטתי לבחון כמה מעקרונותיה של מערכת החינוך הפינית כפי שהוצגו בסרטו של מיקי רוזנטל:

אמון
בחינוך הפיני נותנים אמון בתלמידים; למשל, לא בודקים שיעורי בית. בנוסף, המורים בפינלנד בוטחים בעמיתיהם, מנהלים בוטחים במורים, ובאופן כללי, מערכת החינוך מבוססת על יחסי אמון המעודדת את כל המעורבים בה – תלמידים ומורים -- לקחת אחריות. באופן דומה, אחת הדרכים באמצעותן מוסברת הצלחת הגישה האג'ילית היא העובדה ששיטת ניהול זו מעלה את אמון בעלי העניין השונים זה בזה – לקוחות במפתחים, הנהלה בצוותי הפיתוח, חברי צוות הפיתוח זה בזה – ע"י הפיכת סביבת הפיתוח שקופה לכולם. נראה כי דפוס התנהגות זה – הן במערכת החינוך הפינית והן בפרויקטי תוכנה המנוהלים באופן אג'ילי – מביא בסופו של דבר לתוצאות טובות יותר.

עבודת צוות
עבודת צוות, כפי שראינו בסרט, היא אחד מהעקרונות הבסיסיים של החינוך הפיני; היא גם אחד מהעקרונות הבסיסיים של פיתוח תוכנה אג'ילי. כל צוות הפיתוח יושב בחדר בו מרוכז כל המידע הדרוש לפיתוח הפרויקט, כאשר חלקו מוצג על קירות החדר וחלקו בה לידי ביטוי בשיתוף ידע והפיכתו נגיש לכולם. הנה מספר דוגמאות לסביבות כאלה: דוגמא 1, דוגמא 2. נראה כי דרך הוראה זו מאפשרת למערכת החינוך בפינלנד להפוך את מקצוע ההוראה ממקצוע תעשייתי (המבוסס על הספק חומר במספר שעות מסוים למספר גדול ככל האפשר של תלמידים) למקצוע קליני באופיו, בו כל תלמיד/ה מקבל/ת יותר תשומת לב אישית.

מעט שעות לימוד
כפי שראינו, בפינלנד לומדים פחות שעות מאשר בישראל ועדיין משיגים תוצאות טובות יותר. תוצאות טובות אלה מושגות כנראה ע"י ניצול שעות הלימוד באופן המעודד תהליכי למידה משמעותיים. ואכן, ניתן לראות כי במערכת החינוך הפינית התלמידים פעילים, משפרים מיומנויות, ומלמדים זה את זו, בכיתה שבה 2 מורות ו- 15 תלמידים – מאפיין נוסף המאפשר לתת לכל תלמיד/ה תשומת לב אישית רבה יותר. כך גם בפיתוח תוכנה אג'ילי. ניהול זמן יעיל בסביבות פיתוח תוכנה אג'יליות מאפשר להשיג תוכנה איכותית יותר במספר קצוב וקטן יחסית של שעות פיתוח ביום, וזאת בניגוד לשעות הפיתוח הארוכות הנהוגות בעולם התוכנה בשיטות ניהול אחרות.
 
מורים כחוקרים
המורים בפינלנד מחויבים לשיפור מתמיד של ההוראה בבתי הספר. לכן, הם מלמדים מעט שעות ביום ובשארית הזמן עוסקים בחקר, התבוננות עצמית, תהליכים רפלקטיביים, והתכוננות ליום המחרת. ארגון שעות העבודה באופן זה גם מאפשר למורים לסיים את עבודתם בבית-הספר ולא להמשיך בה בבית. בפיתוח תוכנה אגי'לי מתרחש תהליך דומה: כפי שנאמר לעיל, זמן הפיתוח עצמו מוגבל למספר שעות ביום המנוצלות בצורה מיטבית; שאר הזמן מנוצל ללמידה, ניתוח תהליך הפיתוח וביצוע תהליכים רפלקטיביים בהם צוות הפיתוח

מנתח הן את תהליך הפיתוח והן דרכים לשיפורו.

הוראת עמיתים
בסרטו של מיקי רוזנטל ניתן היה לראות כי חלק מתהליך הלמידה בפינלנד מתבצע על-ידי תלמידים המלמדים תלמידים אחרים, כך שלמעשה, המורים אינם מקור הידע היחיד והעיקרי. כך גם בפיתוח תוכנה אג'ילי – כל אחד ואחת מחברי צוות הפיתוח מתמחה בתחום מסוים ומלמד תחום זה את שאר חברי צוות הפיתוח. באופן זה, כל חברי צוות הפיתוח הוא גם לומדים וגם מלמדים. כלומר, גם בחינוך הפיני וגם בפיתוח תוכנה אג'ילי קיימים מנגנונים לשיתוף וניהול ידע בהם התלמידים (בבתי הספר בפינלנד) וחברי הצוות (בפיתוח תוכנה אג'ילי) משתפים את הידע שלהם עם עמיתיהם.

זיהוי מוקדם של בעיות
בחינוך הפיני, רעיון זה מתייחס לזיהוי מוקדם של תלמידים מתקשים שלהם מוקדשים משאבים מיוחדים. גישה זו מאפשרת לטפל בבעיות לפני שהן מחמירות ואז יש להקצות להן משאבים רבים יותר. זיהוי מוקדם של בעיות הוא גם אחד מהעקרונות החשובים של פיתוח תוכנה אג'ילי, הבא לידי ביטוי בבדיקות תוכנה המתחילות כבר בשלבים המוקדמים של תהליך פיתוח התוכנה. הניסיון מלמד, שבדומה לחינוך בפינלנד, הדבר חוסך משאבים רבים בשלבים מתקדמים יותר של תהליך הפיתוח. למעשה, החשיבות המיוחסת לגילוי מוקדם של בעיות משקפת את הרצינות בה מנהלים סיכונים בשתי המערכות: מערכת חינוך כושלת עשויה להשפיע על עתיד המדינה; תוכנה באיכות נמוכה עשויה להשפיע על רווחיות החברה. 

צוותים המנהלים את עצמם (self-managed teams)
המורים בפינלנד קובעים את הדרך להשגת יעדי מערכת החינוך ומפתחים את תוכניות הלימוד להשגת יעדים אלה, כאשר מערכת החינוך מספקת להם את האמצעים הדרושים. בפיתוח תוכנה אג'ילי צוותים מתנהלים באופן דומה – המטרות מוגדרות, אבל אופן הקצאת משימות הפיתוח ותהליך הפיתוח עצמו אינם מוכתבים – כלומר, הצוותים מנהלים את עצמם. רעיון זה מבוסס על הנחת העבודה לפיה מפתחי התוכנה הם מקצועיים ואין צורך לפקח על עבודתם; באופן דומה, אין צורך לפקח על המורים בפינלנד. גישה זו, המבטלת את שכבת הפיקוח ומצמצמת אדמיניסטרציה ובירוקרטיה, מאפשרת ניצול טוב יותר של משאבים, וכפי שראינו לעיל, אף מאפשרת להקטין עלויות מבלי להוריד את איכות התוצר: חינוך (בפינלד) ותוכנה (בצוותי פיתוח אג'יליים). יתר על כן, ארגונים שטוחים אלה מחזקים ערכים כמו שוויון. בפינלנד בא הדבר לידי ביטוי גם בצדק חברתי, צמצום פערים חברתיים, וחברה המעניקה לכולם את אותה זכות לחינוך. בהקשר זה ראו גם את טורי ב- Ynet מתאריך5.9.2011: אולי פשוט נשאל את המורים והמורות?

אם כך, ניתן לראות כי מספר מאפיינים של החינוך הפיני מיושמים גם בפיתוח תוכנה אג'ילי, כאשר שתי המערכות – החינוך הפיני והניהול האג'ילי – נחשבות למצליחות. השאלה היא: האם באמצעות גישה לניהול פרויקטי תוכנה ניתן להסביר את הצלחתה של מערכת חינוך? ואולי דווקא להפך – הצלחתה של מערכת החינוך בפינלנד עשויה להסביר את הצלחתו של פיתוח תוכנה אג'ילי - אחרי הכל, תהליך פיתוח תוכנה הוא  תהליך למידה של כל המעורבים בו וכך למעשה, ניהולו באופן אג'ילי תומך בתהליכי למידה, כפי שמעידה הצלחתה של מערכת החינוך הפינית.
מעניין לציין בהקשר זה שבפינלנד, כמו-גם במדינות סקנדינביה האחרות, פיתוח תוכנה אג'ילי מקובל מאוד. כאשר מבינים את מערכת החינוך בפינלנד, קל להבין מדוע קל להטמיע שם שיטות עבודה אלה.

ולסיום
יש לזכור שלא הכול מושלם במערכת החינוך הפינית, וכי אין לקחת את המתכון הפועל שם בהצלחה ולהעתיקו ללא בקורת למקומות אחרים. למעשה, אותו רעיון פועל גם באימוץ הגישה האג'ילית לפיתוח תוכנה – על ארגונים המבקשים לאמץ פיתוח תוכנה אג'ילי להתאים את הפרקטיקה למקום ולזמן בהם היא מיושמת. אמנם יתכן שעיצוב מחדש של מערכת חינוך הוא תהליך מורכב הרבה יותר מאשר החלפת מתודולוגיה לפיתוח תוכנה; יחד עם זאת יש לזכור שבאופן דומה לארגוני תוכנה השואפים לשפר את שביעות רצונם של לקוחותיהם, גם למערכת החינוך יש לקוחות – אזרחי המדינה – שיש לספק להם מוצר איכותי.

___________________________________________
הכותבת היא ראש המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. ניתן ליצור עימה קשר בדוא"ל.