הבית שלנו הוא קיבוץ גלויות אמיתי. אני 50% טורקיה, 50% עיראקית ושותפי לחיים הוא 50% פולני 50% הונגרי. מצחיק לדבר בחלוקה של עדות, במיוחד כשאנחנו בית מכל הגוונים. אבל, זה בא לידי ביטוי בשני מישורים עיקריים – חינוך ובמטבח.
כדי להיות פוליטקלי קורקט אתמקד במטבח.

המטבח שלנו הוא חגיגה אמיתית של הקוקטייל הזה. בני הבית גדלים על מיני טעמים שונים ומשונים. גם זה בזכות אהבתנו לבישול בכלל. בכל מקום בו אנו מבקרים בעולם לפחות מזוודה אחת מגיעה עם מתנות למטבח – רטבים, תבלינים, ספרי בישול ואביזרים שונים ומשונים.
אז אנחנו לא שפים מדופלמים. זה ממש לא מפריע לנו לנסות בכל פעם מעדן חדש. בכלל יש לי הרגל מוזר להזמין חברים מדי פעם ולנסות עליהם כל מיני ניסויים גסטרונומיים שרקחתי. המצאות במטבח זה הכי יצירתי שיכול להיות. לא?

החצי אוהב לאכול. אי אפשר לפספס את זה כאשר פוגשים אותו. בעיקר מאכלים חריפים. הוא מרחם עליי כאשר הוא מבשל. מאכלים חריפים או כאלה שמכילים כוסברה הם טאבו רציני אצלי.
הסכמה פה אחד יש בבית על שלושה מאכלים – הקוסקוס של אמא שלי, הממולאים של אמא שלו וחמין השבת שהחצי מכין בעצמו. בעצם גם על הסושי שהחצי מכין.....

סימנים ראשונים של חורף שבאו לידי ביטוי בשבת גשומה במיוחד וקרה, שכנעה אותנו שנישאר בבית, נשחק משחקי קופסא ונשב עם קערה גדולה של פופקורן ונצפה במרתון סרטי טום וג'רי. ומה אוכלים? ברור! את החמין של החצי!
מה הוא לא דחף בפנים? גריסים, שעועית, הדבר המוזר הזה שנקרא קישקע, בשר מושקע עם שומן נוטף, חיטה, תפוחי אדמה, ביצים והשד יודע מה עוד. גם בתבלינים הוא לא חסך. שם מזה ומזה, דברים אשר אהב אצל אחרים. הבית

הריח נפלא. כולנו התעוררנו רעבים ודבר ראשון בדקנו מה קורה בסיר החשמלי. טעמנו, הנהנו וחיכינו בסבלנות לארוחת הצהריים. גם סבא וסבתא יוצאי מזרח אירופה. הם מאוד אוהבים את זה.
כשהיא כבר הגיעה ערמנו ערימות מכובדות לצלחות. אפילו הפעוטה בת השנתיים אמרה יפה תודה ואכלה בהנאה גלויה. רק נועה, ילדת השוקולד שלנו, אמרה שזה ממש לא נראה לה, והעדיפה את הבורקסים שנשארו מארוחת הבוקר. על כל ערימת הקטניות הגדילה סבתא והביאה איתה סלט כרוב אדום לשדרוג היציקה.
אכלנו, צקצקנו בהנאה בלשוננו וכשסיימנו, תפס כל אחד פוזה על הספר הרחבה בסלון. הקטנה אפילו לא טרחה להגיע לשם והסתדרה בנוחות בכסא האוכל שלה.

בזמן שהעלינו גרה, כבר התחלנו לדאוג. הבית הרי סגור כל היום. הוא מלא ניחוחות של האוכל. התוצאות של האוכל יבואו לידי ביטוי בקרוב......שעתיים אחרי כל הבית התחיל להביע דעתו על האוכל מריצות קצובות לשירותים ועד נפיחות קלות אשר משוחררות בחדרים. רק שמי שמשחרר אותם כל כך נדהם מהניחוחות שגופו מייצר עד כי הוא בורח כל עוד נפשו בו משם......
רק הקטנה נהנתה מעצמה. "אמא, קקי", רדפה אחרי בכל הבית. אבל לא. זה לא היה זה. היא רק התכוננה לאירוע הגדול.....וכשזה הגיע, לקח לי מספר דקות של הכנה נפשית לפתוח את הטיטול ולטפל בה........

אז היציקות יושבות לנו טוב בבטן ועד תחילת השבוע אף אחד לא רוצה לשמוע על עוד מיני מזון.
החורף בביתנו החל רשמית, רק שהחמין, כך הוחלט יהיה מוזמן אחת למספר שבועות כי אין סיכוי שנשרוד את סופי השבוע בקצב הזה......