הפכי לעמוד הבית
על סדר היום נשים וכסף גוף ונפש סטייל דרך חיים סלון פורומים שדרת אסימון קשרים
כתובת דוא"ל: סיסמא:  עדיין לא חברה?  הצטרפי עכשיו   שכחת סיסמא?
על סדר היום מזווית נשית
אישה עולמית!

''אני מזמינה אותך לארוחת בוקר מפנקת לכבוד יום האישה'' כתבתי במייל אחד לשתי חברותיי הטובות. שתי דקות אחרי שלחצתי ''שלח'' אני מקבלת אישורים מחויכים משתיהן. אף פעם לא עשיתי עניין מיום האישה, וגם לא ערכתי ''פגישת בנות'' חודשית, שנתית או בין-עונתית. אבל ה...
כתבות נוספות
* נשים עגונות
* התחום האפור של ההטרדות המיניות בישראל
* רומא! כן מחכה לי
 
     
 
עוד באתר -
לוח אירועים   |   טיולי נשים   |   קשרים באסימון   |   אינדקס עסקים   |   הצטרפו לקבוצת אסימון   |  
המומלצים -
מתכונים   |   מחשבון נומרולוגיה   |   מחשבוני דיאטה   |   אסטרולוגיה   |   משחקים   |  
   
 

סבב ב'

מרים חסון ישבה עם חברה בבית קפה, לגמה קפוצינו סויה, נגסה בעוגיות גרנולה אורגניות ופתאום חברתה סיפרה לה שהיא מרגישה כמו משקיע שהדולר צנח לו, ללא כל הפקת תשואה. שיחה על עלויות חתונה וסבב ב'
מאת: מיכל חסון
12/02/2008

בצבא יש חלוקה של זמן שירות. בתפקידים מסוימים אתה יודע שההצבה שקיבלת בתחילת השירות היא רק לחלק מזמן השירות. ואז כשהתנאים מבשילים ונכונים- מילת הקסם של סבב ב, צצה ועולה על פני השטח.
פתאום זה כאילו הטעינו את המצברים מחדש ובכוחות חדשים ומעט נרגשים ניגשים לחצי השני של השירות במקום חדש ולא נרקבים לאט לאט באותו מקום לכל אורך השירות.
אז אני יודעת שהצבא זו אנלוגיה באנלית לחיים, אבל בשניהם יש זמן קצוב , צ'ופרים, שעה ביציאה ומפקדים מעצבנים.

נזכרתי בסבב ב', אחרי שיחה עם חברה בבית קפה, לגמנו קפוצינו סויה, ונגסנו בעוגיות גרנולה אורגניות והתחלנו לבחון את מה שקורה סביבנו.
חברתי אמרה שלאחרונה היא מרגישה מרומה. היא מרגישה כמו משקיע שהדולר צנח לו, ללא כל הפקת תשואה.
במשך יותר משנתיים היא מפרנסת ראשית של חתונות ולעיתים אף בריתות. בצער היא נפרדת מחצי מתלוש המשכורת ומפקידה אותו כצ'ק משומן בחתונה של עוד חברה קרובה וטובה. מה אפשר לעשות, אחרי הכל זו חברה שלה והיא סופסוף מתחתנת, ועוד בגן ארועים עם עצי פקאן מקורים שכל מנה בה היא לפחות 60 דולר (בשער הגבוהה). חייבים לעזור להם, גם הדי ג'י היה ממש יקר. היא לא רוצה להראות קמצנית חס וחלילה, אז מה החודש היא תקצץ קצת בקניות בסופר, ממילא זה יחסוך הוצאות על מכון כושר ודיאטה- מקרר ריק זה פתרון מושלם.

אני מתרעמת עליה וטוענת שזו בעיה של הזוג המתחתן, אני לא אמורה לכסות הוצאות על ערב חד פעמי, שגם ככה לפחות בשלישו הראשון הכלה לא תהנה, מכיוון שהיא עסוקה בהסתתרות מפני האורחים. היא רק תגיח כמו חזיון תעתועים לרקע להקת מתופפים, זיקוקי דינור, מסך עשן ופטפוריי  לרגל החופה. שאר האורחים ילגמו יין ביד אחת וביד השנייה ילקקו עוד קצת מהעוף טריאקי ומהפיתה הבדואית שנאפתה במקום.

אני ממשיכה ואומרת מבחינתי אני אשמח לפרגן- אני אעזור בקניית בלנדר קטן או מצעים מפנקים- משהו שיחזיק מעמד קצת יותר מזמן ההפקדה של הבנק.
לתומי אני חושבת שמתנה זה דבר שמשקיעים בו מחשבה, ומתאימים אותו לזוג המדובר ולא סתם משרבבים מספר בחישוב של קורס מיקרו כלכלה למתקדמים- על מחיר מנה, סידור פרחים, תאורה, זיקוקין, צלם ושמלת כלה.

חברתי, בחיוך כנוע מהנהנת ואומרת שלא זו הנקודה. היא מרגישה מרומה כאשר מושא ההשקעה שלה מכריז על פשיטת רגל, לפעמים עוד לפני שהספיקו לחזור מירח הדבש. לאחרונה יותר ויותר זוגות מאושרים כאלה נפרדים. הם שהפיקו מרורים מרווקותינו הנצחית ובחיוך מלא חמלה משכו אותנו אחרי החופה הצידה ולחשו כמה זה נהדר להתחתן ושבקרוב ממש אצל

ך, הם עכשיו שוברים את הכלים.
החזרים אין, מתוסכלת, חברתי רואה איך מתנתה הנדיבה ובעיקר האוכל שלא קנתה באותו חודש, מתרגם לתשלומים לעורך דין לגירושים.
איך הם ככה מנפצים את האשליה? היא שואלת. אני שהייתי צופה מהשורה הראשונה, שהלכתי באדיקות אחרי מופע הזוגיות ותמכתי בבחירת הכריות לספה, מנופנפת בהסבר עלוב וסתום- משהו בסגנון- זה לא עבד.
מעניין שזה עבד במשך שנים לפני החתונה, לפני שעזרתי במשכון הבית.
ואז מתרחשת תופעה מעניינת- תופעה שקיבלה את השם סבב ב.
במקום לשקוע בדיכדוך, או תחושה של החמצה, יוצאים אלה- החצי החדש והרווק ומכריזים על התחלה חדשה ומרגשת. כמו בצבא גם אלה מגיעים לסבב ב עם פז"ם ונסיון ופק"ל מרשים. לחלקם הפק"ל כולל תשלומים מהסבב הראשון, לאחרים כבר יש תינוק קטן שיוצר סטטוס חדש- או אם תרצו דרגת קביעות חדשה.
רתומים באישור חתום הם עוברים לבסיסם החדש מאושרים מתמיד.
חלקם חוגגים רווקות ולא מבינים מדוע לא עשו זאת קודם. כמובן שעולמם אינו ריק כי פעמים בשבוע הם זוכים בלשחק באבא או אמא ולהתקשקש עם עוד חצאי הורים בגני השעשועים.
החלק האחר מוצא במהירות הבזק בן זוג חדש- שאיתו אין היסוס, הפעמונים פחות מרשרשים אך כל צלצול שלהם הוא בעל עומק וארומה משמעותית.
הם חובקים חיים חדשים ומכריזים בשמחה על הפרק החדש והנכון בחייהם.

איך זה שלא צפינו זאת? חברתי מביטה בי בייאוש. הלוא היו מקרים בהם התלחשנו מאחורי גבם שהם אין להם סיכוי יותר משנה להחזיק מעמד. או שמראש התפלאנו מה היא מוצאת בו. והנה כשהנבואה שלנו מתגשמת אנחנו לא חשות שמחה וניצחון אלא תחושה של רמייה קשה. הם שוב מקדימים אותנו, אנחנו עוד בלב המיונים, עוד בודקים כל האפשרויות לשיבוץ הראשון, אנחנו עוד נאחזות בחלום המאנילה, מציצות בערגה בכל העולם המובטח. אנחנו מתחבטות בשטח באינסוף ניסיונות כושלים ועכשיו מסתבר שכל המאמץ הזה הוא לשווא. שמראש אפשר לדלג ולהכריז על פרק ב'?

בערב אני יושבת בביתי וחושבת על חבריי שהתגרשו, נפרדו, בגדו ותוהה האם הסבב ב'  קרה להם אולי מפני שמעולם לא חוו באמת את שלב המיונים?
אולי לו הגשימו את עצמם בשלב המקדים היו שלמים עם הבחירה הראשונית של שיבוצם?
מזגתי לעצמי עוד כוס ליקר דובדבנים, חייכתי אל אלבומי התמונות שלי עמוסות החוויות, והסתובבתי אל עבר מוקי החתול שבגאון גירגר לו על העיתון, מרוצה מהמקום שיש לו בבית, מבלי אורחים בלתי רצויים.

 

 הוסיפי תגובה    שלחי לחברה    גירסה להדפסה
     תגובות
 
למיכל
, חולון  13/02/2008 23:13:41
מיכל,
כתיבתך מצליחה לגעת בנקודות הנכונות אצל כל אדם שחווה רצון לאהוב ולהיות נאהב. כמו שכתבת, לכולנו נסתרת דרכה של האהבה, ולא כולנו יודעים כיצד להתמודד. רבים רבים בוחרים דרך מהר מדי או מוקדם מדי, ורק מתי מעט יודעים שהזמן לא בהכרח עובד לרעתנו. תתחדשי על הטור ומקווה לקרוא עוד רבים שכאלה - תודה לך ובהצלחה בכתיבה!
תגובה לתגובה
אין כמוך! ל.ת.
,   13/02/2008 16:27:40

תגובה לתגובה
צבא אהבה ומה שביניהם
, ירושלים  13/02/2008 12:24:52
מיכל את מלכה!
אני מת אליך ומאחל לךהמון הצלחה וצמיחה אישית במקום החדש שמצאת לך להביע את עצמך וליצור.

כמובן שלקרוא על סבב ב' שאני בשיא של המיונים של סבב א' קצת עצוב... אני משמיע לעצמי את כל המשפטים הנדושים האלא כמו "לנו זה לא יקרה" ו"טוב זה בטח בגלל שהם ככה אבל אנחנו..."
אבל האמת זה שהחיים מובילים את רובינו ומי יודע לאן יקח אותנו הרוח.

אני חושב שמשום כך סבב א הוא כלכך נפלא. כי סיימנו עכשיו את התירונות ועכשיו אנחנו מתחילים את התפקיד. ומקווים ומתפללים שהתפקיד שאנחנו נקבל באמת יהיה התפקיד המושלם שבו נצליח ונשמח עד סוף השירות. שנדע להתגבר על כל השעות ביציאה והמפקדים המעצבנים ונסיים את השירות באותו תפקיד...
אבל מה שחשוב לזכור זה שמציאת בן זוג (שלא כמו קבלת תפקיד) זה בחירה אישית של כל אחד ואחת. ואיך אנחנו מתפקדים באותו תפקיד זו גם בחירה של כל אחד ואחת.
שעות ביציאה נקבל בכל מקום ובכל מקרה, השאלה היא איך אנחנו נתמודד אם זה שזה יקרה...

אז אני מאחל לעצמי שרות מהנה. ואני מאחל לך שתמצאי את התפקיד שלך שבו תמשיכי להתפתח ולגדול ושאף פעם לא תשאירי את החויות באלבום אלא תפרשי לך ספר (או תור באינטרנת) בו כל החוויות ימשיכו לגדול רק שלא כמו בכל החויות עד עכשיו שהיו כיף בזמנם אבל עכשיו הם נגמרו, אותם חויות יהוו חלק של בניין עדי עד...

אוהב אותך המון המון.ומאחל לי ולך הצלחה בכל.
משה
תגובה לתגובה
מעניין ורוצה עוד...
,   13/02/2008 10:35:23
מיכל היקרה...
אהבתי את סגנון הכתיבה שלך ואת ההגות שמשותפת לכולנו - רווקות, נשואות, פרודות ומאוהבות. נושא האהבה הוא תעלומה נצחית ותמיד כיף לבחון אותו מזווית חדשה ומעניינת.
את נפלאה!!!
תגובה לתגובה
אהבתי...
,   13/02/2008 00:41:09
ראשית תתחדשי על הטור. שנית, אהבתי את הכתיבה, שלישית, אוהבת אותך מלא ובהצלחה!
תגובה לתגובה
 
טורים נוספים  
רחם להשכרה רחם להשכרה
גבר חד פעמי גבר חד פעמי
Am Pm Am Pm
סיור בקניון- או במילים אחרות איך יוצאים מכאן? סיור בקניון- או במילים אחרות איך יוצאים מכאן?
קיץ אנגלי קיץ אנגלי
מימוזה אחת יותר מידי מימוזה אחת יותר מידי
כתבות נוספות במדור  
   
-->
 
על סדר היום
החדשות שלנו
מזווית נשית
סטטיסטיקה
הסיפור שלה
סיפורים מהחיים
 
נשים וכסף
נשים ועסקים
יזמות עסקית
שוק העבודה
שוק ההון
צרכנות
 
גוף ונפש
רוחניות
אימון אישי
רפואה אלטרנטיבית
פנג שואי
קבלה
מרפלקסולוגיה ללמידה
 
סטייל
אופנה
טיפוח ויופי
דיאטה ותזונה
עיצובים
חדש על המדף
מבצעים והנחות
 
דרך חיים
הטיפ היומי
אקדמיה לסקס
בריאות
הורות וילדים
הריון ולידה
זוגיות
אוכל
תיירות ונופש
 
סלון
תרבות ואמנות
ספרים
קולנוע וטלוויזיה
מופעים והצגות
תערוכות
 
אודות אסימון |  צרו קשר |  פרסמו אצלנו |  תנאי שימוש |  תקנון רכישה באתר |  אסימון, טיולי חוויה ברוח נשית |  רשימת העסקים
אסימון - © כל הזכויות שמורות
וייזנט - תוכנות לעסקים