קיימים מספר חוקים אשר מכוחם ניתן לעכב את יציאתו מן הארץ של אדם (תקנות סדר הדין האזרחי, חוק ההוצאה לפועל, פקדת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף, פקודת פשיטת הרגל וישנם עוד כמה). 

לא תמיד יכול אדם לדעת כי יציאתו מן הארץ עוכבה. לא נעים להגיע לנקודת ביקורת הדרכונים בנמל התעופה, זמן קצר לפני העלייה למטוס, ולגלות כי הוצא נגדנו צו עיכוב יציאה... כפי שמתואר בת"א נצרת 2765/02 אלישע דביר נ' מדינת ישראל: "התובע הגיע לנתב"ג ביום 31.8.2001, יום שישי בשבוע, במטרה לנסוע ללונדון במסגרת השתלמות יחד עם קבוצת נוסעים, וכשהגיע לביקורת דרכונים נאסרה נסיעתו בגלל צו עיכוב יציאה מהארץ העומד נגדו". התובע נעצר לפני שנים רבות, אך שוחרר ולא הוגש נגדו כתב אישום. לטענתו,  התרשלה המדינה בכך שלא דאגה לבטל את צו עיכוב היציאה שהוצא נגדו. בפסיקתה, קבעה, בין השאר כב' השופטת רים נדאף: "...חלה על המדינה חובת זהירות מושגית כלפי כל אזרחי המדינה בבואה להפעיל את סמכויותיה לבקש או לבטל צווי עיכוב יציאה מהארץ שניתנו נגד אזרחים לפי בקשתה. חובת הזהירות המושגית מחייבת את המדינה לנקוט יוזמה ואף להקפיד הקפדת יתר על ביטול צו עיכוב שניתן נגד אזרח לאחר שהצורך בו התייתר מסיבה כלשהי, ולא לשבת בחיבוק ידיים ולצפות כי אותו אזרח הוא זה שיזום ביטול כאמור... בנסיבות של מקרה זה קיימת חובת זהירות קונקרטית: במקרה דנן לא ברור אם התובע ידע בכלל על קיום הצו, כשמדובר היה בהליך אחד של מעצר ימים, וכשמדינה לא יכולה לומר, עקב ביעור התיק, אם הצו ניתן בנוכחות התובע או נמסר לו, כשהתובע מכחיש כלל וכלל כל ידיעה על קיום הצו"…  המדינה חויבה בפיצוי התובע בגין הוצאות כרטיס הטיסה הנוסף, וכן סך של 18,000 ש"ח בגין עוגמת הנפש, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לפעמים, עקב טעות, הרישום בדבר ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ לא נרשם או לא מתעדכן ואז מעוכבת יציאתו של אדם מן הארץ, למרות שהצו בוטל בפועל. במקרים מסוג זה ניתן לתבוע את הגורם האחראי לריש

ום  ביטול הצו בגין רשלנותו באי-רישום הביטול. 

אדם החושש כי עומד נגד צו כזה, יכול לברר זאת באמצעות פנייה למשטרת ישראל אשר ביקורת הגבולות נמצאת תחת אחריותה. באתר המשטרה ישנם כל הפרטים בדבר מידע לאזרחים: www.police.gov.il/sherut_umeyda/ikuv/xx_ikuv.asp או בטלפון 02-5429167 (הודעה מוקלטת עם כל הפרטים הרלבנטיים). כמו-כן, ניתן לברר במרכז המידע של הנהלת בתי המשפט לגבי צווים בתיקי הוצאה לפועל ובתי משפט לענייני משפחה בטלפון: 02-6593333.

עיכוב יציאה מן הארץ ניתן, בין השאר,  כנגד מי שנמצא בהליך פשיטת רגל (החייב מפקיד את דרכונו) וגם לבקשת זוכה במסגרת הליכי הוצאה לפועל. מטרת הוצאת צו שכזה היא ייעול של גביית החוב ומניעת האפשרות של בריחת החייב. זוכה בתיק הוצל"פ, מגיש בקשה בה מפורטים: גובה החוב, מצב וסיכויי הגבייה, הליכי גבייה שננקטו, פירוט בדבר חשיבות הימצאותו של החייב בארץ לצורך גביית החוב וכן הסיכון והנזק אשר יכולים להיגרם לו במקרה והחייב יעזוב את הארץ. צו עיכוב שניתן במסגרת תיק הוצל"פ תקף לשנה וניתן לחדשו לפי הצורך.  צו שכזה שניתן במסגרת הליכי פשיטת רגל, יהיה בתוקף עד למתן צו הפטר או ביטול צו הכינוס. אדם שניתן נגדו צו שכזה יכול לנסות ולבטלו לזמן קצוב באם ברצונו לצאת את גבולות הארץ. יהיה עליו להוכיח כי מדובר ביציאה שאינה למטרת סיכול גביית החוב, כמו למשל: צרכים רפואיים או יציאה מטעם עבודה. אם יוחלט לבטל את הצו למסגרת זמן נתונה יהיה זה כנגד הפקדת בטחונות להבטחת השיבה לארץ בדרך כלל מדובר בערבות צד ג'. במידה והחייב לא ישוב במועד, הערב יחויב בחובו ויאלץ לשלמו.

______________________
הבהרה: הטור לא טיפל בסוגיית עיכוב יציאה בשל החשש לפגיעה בבטחון המדינה.