איך גנבו לי את יום האם?

תגובות

להחזיר את יום האם
, אור יהודה 16/02/2009 23:29:40
יש לי צהרון פרטי. אצלי כולם יודעים שאין יום המשפחה אלא יום האם בלבד. יום האם לא יעלם אם מחליטים להמשיכו.... תגובה לתגובה

נכון, נכון, נכון !!
, 11/03/2006 21:45:44
ולשמחתי, הגן של קטנתי היה שמרני מספיק כדי לחגוג את יום האם, וכשבאתי לקחת אותה מהגן היא הגישה לי פרח ותמונה קטנה עם הקדשה לאמא, אז בטח שהתרגשתי. (לעומת זאת בגן של הגדול הכינו מגוון מתנות יפהפיות לכל המשפחה, שמה לעשות, לא גרמו לי להזיל דמעה). ועם כל הכבוד לשוויון בין המינים (ודי כבר עם שריפת החזיות הזו, חבל, חזיות זה יקר) בכל זאת אנחנו, האמהות, עושות למענם יותר. תגובה לתגובה

החינוך לשוויון בין המינים

, 04/03/2006 09:04:04

ורד שלום,
אני קוראת את מכתבך ושומעת קולות דומים גם מנשים אחרות, ומרגישה בתוכי תחושה הנעה בין התקוממות למידה של רחמים.
שנים על גבי שנים חונכנו במסורת "יום האם".
אמירה לא שוויונית, לפחות, ככל שהמדובר בתא משפחתי.
כיצד זה נעביר לילדינו מסר של שוויון בין המינים בחברה בכלל, אם כבר בתא המצומצם , התא המשפחתי, התא המשמש כאבן יסוד לתפיסת עולמם של ילדינו(שלימים יעבדו אותה מהמיקרו למאקרו), התא המשמש באופן לגמרי פאסיבי מודל לחיקוי, נביע הערכה יתרה, העדפה, לאחד המינים.
ורד, אני אמא לשתי בנות (11,16) שנושא השוויון בין המינים וכוחה של האישה בחברה בכלל הוא נושא חי ונושם על השולחן בבית, ועם כל זאת אני חושבת שמי שדאג לשינוי לקרוא ליום האם "יום המשפחה" הדגיש את החשיבות של כל אחד מהמינים במשפחה ממקום של שוויון.
ביום-יום מוזמנים האם והאב, כמובן, להציע את "מרכולתם", לקדם את "מכירותיהם" בדרך הוגנת והולמת ולהביא בדרך זו לכבוד הראוי לכל אחד מאושיות המשפחה.
אין צורך לקנות את כבודנו בנשיאת שם של יום על שם תפקידנו, מעשינו והתנהגותנו באופן שוטף יביא לתפיסת מעמדינו בעיני הילדים.

אני רוצה לקוות שהרגעתי ולו במעט את תסכולך.

בברכה,
עמית
תגובה לתגובה

+ למה לנסות ולהפוך כתבה חמודה כזו לניגוח?

, ינוב, 04/03/2006 12:06:58

לעמית שלום אני קוראת את תגובתך והדבר הראשון שעולה לי לראש זהו ניסיון נוראי לשנות את גוון הכתבה. לא נראה כי הכותבת התכוונה באיזו מידה לתת פה פתח לתסכול רבות הנשים ואני ביניהן שמרגישות שיום האם חסר וזה לא סותר את יום המשפחה שמתחבר לו יפה מאוד וזה לא ברא ממקום של נחיתות ותסכול כלשהו. אני אם לבני 9, 18,21,15ואיני רואה שום קשר בין התגובה שלך לכתבה
עימך הסליחה
תגובה לתגובה

+ המסר לא הובהר, כנראה
, , 05/03/2006 11:15:10
שני שלום, ושלום גם לכל מי ששותף להרגשתה. נכנסתי הבוקר לקרוא תגובות נוספות, והדבר האחרון שציפיתי לו שה לראות את המילה ניגוח. כל שנותר לי להציע הוא לקרוא פעם נוספת את תגובתי עם קורטוב של הקשבה לאחר וקבלה, ולהדחיק תחושות שליליות. זו ממש-ממש לא הייתה כוונתי. מקווה ששיפרתי את הרגשתך, עמית תגובה לתגובה