|
|
|
פרופ' אורית חזן בוחנת ארגונים העוסקים בקידום שונות מגדרית. היא מתמקדת בתופעה שעל-פיה, לעיתים קרובות, ארגונים אלה מנוהלים ומנווטים ע"י נשים בלבד, וכך, למעשה, הם אינם מקדמים את הרעיון אותו הם מנסים לקדם – שונות מגדרית. ניתוח שתי דוגמאות
|
|
מאת: פרופ' אורית חזן |
28/05/2007 |
|
|
בטור זה נבחן ארגונים העוסקים בקידום שונות מגדרית. בפרט, נתמקד בתופעה שעל-פיה, לעיתים קרובות, ארגונים אלה מנוהלים ומנווטים ע"י נשים בלבד, וכך, למעשה, הם אינם מקדמים את הרעיון אותו הם מנסים לקדם – שונות מגדרית. במילים אחרות, שני מאפיינים אלה – השאיפה לקדם שונות מגדרית מחד ואי-יישומה של שונות מגדרית מנגד – סותרים, למעשה, זה את זה, שהרי לא ניתן לטעון לקידומה של שונות מגדרית מבלי לתת לה ביטוי. יתר על כן, על-פי הנחת העבודה המנחה ארגונים אלה, יש לשאוף לשונות מגדרית מסיבות שונות שבדרך זו או אחרת, תקדמנה את החברה; יחד עם זאת, אי ביטוייה של שונות בארגונים אלה שמטרתם קידום שונות מגדרית, מונע למעשה את מיצוי יתרונותיה של אותה שונות אליה הם שואפים.
ביטוייה של שונות מגדרית בארגונים שמטרתם קידום שונות מגדרית תשיג מספר מטרות. ראשית, יישומה של שונות מגדרית (כלומר, שיתופם של גברים) בפעילותם של ארגונים אלה תשקף את הרעיון שארגונים אלה פועלים להשגתו – שונות מגדרית. שנית, יישומה של שונות מגדרית בארגונים אלה יביא את כלל החברה להשתתף בשיח המתנהל בהם ובפעילותם, וישקף את העובדה כי שונות בכלל ושונות מגדרית בפרט הן עניינן של החברה כולה וכי על החברה כולה להיות מעורבת בדרך להשגתה, היות והחברה כולה מרוויחה מקידומה של שונות.
בהמשך הטור אציג שני מקרים שמחד, עניינם קידום שונות מגדרית, אך מנגד, שונות מגדרית אינה משתקפת בפעילותם. בשני המקרים אדון בהשלכותיה של מציאות זו ואציע, על-פי התפיסה אותה אני מציגה כאן, מה ניתן לעשות אחרת.
דוגמא 1: פורום מנכ"לי ההייטק של המי"ל פורום מנהלי ההי-טק של המרכז הישראלי לניהול מאגד את בכירי תעשיית ההייטק הישראלית, ומשמש כמקום מפגש, העשרה והחלפת דעות בין מנכ"לים, מנהלי קרנות הון סיכון ומנהלים המעורבים בתעשיית ההי-טק בארץ. הנהלת הפורום כוללת מנכ"לים של חברות הי-טק רב-לאומיות, כמו גם מנהלים של חברות הי-טק ישראליות, מנהלי קרנות הון סיכון, רואי חשבון ועו"ד המעורבים בתעשייה זו. במפגשיו החודשיים עוסק הפורום בנושאים חמים שונים (כמו למשל, טרנדים, בורסה וכו') ומרצים בו בכירי התעשייה בארץ ובעולם.
המפגש שנערך ב- 27.7.06 וכותרתו היתה "נשים+הייטק=ה צ ל ח ה!",התמקד בנשים בניהול הי-טק. המפגש אורגן בעקבות מחקר שהתפרסם באקונומיסט שהצביע על כך שחברות, המעסיקות נשים בתפקידי ניהול, מצליחות יותר. בין המרצות שהוזמנו לאירוע נכללו רוני רוס – מנכ"לית ומייסדת חב' פנורמה, יהודית ריכטר מנכ"לית מדינול, יהודית ברוניצקי –מנכ"לית חב' אורמת, גליה מאור – מנכ"לית בנק לאומי ומיכל ברוורמן – מנהלת התפעול של חברת סיוטה. המשתתפים במפגש היו מנכ"לי חברות הי-טק, משקיעי הון סיכון ובכירים נוספים מקהיליית ההי-טק הישראלית.
להלן אציג שתי מחשבות המתייחסות לתיאור הנ"ל: ראשית, אתייחס לדו"ח שהציג את הקשר בין העסקת נשים להצלחתן של חברות הי-טק. כמובן שהדו"ח מציג תוצאות מבוססות ואיני חולקת על-כך. יחד עם זאת ברצוני להציג הסבר מקיף יותר להצלחתן של חברות אלה, המכיל בתוכו גם את עובדת העסקתן של נשים: בארגונים אלה, שבהן מועסקות נשים רבות יותר, קיימת כנראה תרבות ארגונית המעודדת שונות, וכפי שראינו כבר imon.co.il/personalLineArticle.aspx?AID=2125&CID=2507" target=_blank>בעבר בטור זה, תרבות המעודדת שונות מטיבה עם חברות וארגונים בכלל ובהקשר כלכלי בפרט. שנית, אתייחס לשתי תופעות המתייחסות למוזמנים להציג במפגשי הפורום. הראשונה, מתייחסת לכך שגברים לא הוזמנו להרצות במפגש הנידון כאן; השנייה מתייחסת לכך שנשים אינן מזומנות בדר"כ להרצות במפגשי הפורום. העובדה שרק נשים הוזמנו להופיע במפגש זה מעבירה שוב את המסר כי תת-ייצוגן של נשים במקצועות ההי-טק הוא עניינן של נשים בלבד ולא של החברה כולה; העובדה השנייה – אי הזמנתן של נשים להופיע במפגשי הפורום האחרים – חוסמת למעשה את תרומתן לקידום ענייני הפורום. תמונה שונה, שעל-פיה גברים היו מזומנים להופיע בכנס הנ"ל ונשים היו מוזמנות בתדירות גבוהה יותר להופיע במפגשי הפורום האחרים הייתה, ראשית, משקפת את תרומתה של שונות מגדרית וחשיבותה לכלל החברה, ושנית, מאפשרת גם לנשים לתרום לפעילות הפורום.
דוגמא 2: שדולת הנשים הדוגמא הבאה מתייחסת לשדולת הנשים. שדולה זו מנוהלת ע"י נשים למען נשים וגברים כמעט ואינם מעורבים בפעילותה. בדיון כאן אתייחס לכתבה שפורסמה בתאריך 18.4.2007 ב"הארץ". בין השאר נאמר בכתבה כי גברים אינם נענים לקבל הצעות עבודה בשדולה בגלל המשכרות הנמוכות המשולמות לפעילים ולפעילות בשורותיה. במקרה זה, בנוסף לעובדה ששונות מגדרית אינה באה לידי ביטוי בהנהלת ובפעילות השדולה, לנשים הפעילות בה משולם שכר נמוך. נבחן מצב שבו המשכורות המשולמות בשדולה היו גבוהות יותר. ראשית, שכר גבוה יותר היה משפר את מעמדן ומיצובן של הפעילות בשדולה והן יכולות היו להוביל את השינוי החברתי שלשמו הן פועלות מעמדה חזקה יותר. שנית, משכורות גבוהות יותר היו מביאות לכך שגם גברים יעבדו בשדולה ופעילותיה ומטרותיה של השדולה היו הופכות לשיח של קהל רחב יותר. אלה היו תורמים בסופו של דבר לקידומו של הרעיון שהשדולה פועלת להשגתו.
סכום מטרתו של הדיון לעיל הייתה להעביר את המסר כי יש לקדם ולעודד שונות מגדרית גם בארגונים ובפעילויות שעניינם קידום נשים. שתי סיבות הוצעו לכך. ראשית, שונות בכלל ושונות מגדרית בפרט הוא עניינה של החברה כולה; וכך, העדר שונות מגדרית בארגונים ובפעילויות שמטרתם קידום שונות מגדרית מגביל למעשה את היקף הדיון בנושא. שנית, כאשר לא מעודדת שונות בארגונים ובפעילויות אלה, אופיים סותר למעשה את הרעיון אותו אותם ארגונים מבקשים לקדם. קידום שונות מגדרית בפעילויות ובארגונים אלה (כלומר, שילובם גם של גברים בשיח בנושא) יהפוך את הדיון בקידומה של שונות לעניינה של כלל החברה ויאפשר למצות את הפוטנציאל שבשונות לקידום מטרות חברתיות ואחרות. הכותבת היא חברת סגל במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. ניתן ליצור עימה קשר בדוא"ל.
|
|
|
|