כל מי שחי בזוג יודע שזה לא פשוט בכלל. בתור רווקים כל אחד מכם היה עצמאי לחיות את חייו כרצונו, אך מרגע ששוברים את הכוס והופכים למשפחה אחת הכול משתנה. פתאום צריכים ללמוד להסתדר ביחד, לוותר, לדאוג ולעזור האחד לשני. אבל מה לעשות שהיא תכננה ארוחת ערב אצל הוריה בזמן שהוא דווקא תכנן לראות משחק כדורגל אצל חברים? מי יוותר למי? אז בסוף שניכם מוותרים, לא אחד לשני חלילה אלא על התוכניות שעשיתם, ונשארים בבית לריב. את צועקת שהתחתנת עם חתיכת אגואיסט ואתה צועק בחזרה שהיא לא מתחשבת, ולמרבה הפלא, שניכם צודקים.
האמת היא שהדאגה לאחר היא לא ב"בילד-אין" בטבע שלנו. מטבענו אנחנו קודם כל חושבים על עצמנו, ולכן זה לא מפתיע שבמשך הזמן מתחיל להימאס לנו מהחיים המשותפים. בסופו של דבר המרירות מצטברת ומגיעה ההחלטה הבלתי נמנעת להתגרש ולעזוב בטריקת דלת, אבל... הפתעה!
מי זה דופק בדלת? המשבר הכלכלי. אחרי שהוא הגיע כמו רוח סערה, הפיל את הבורסה ואת הבנקים, כעת הוא מפיל גם את שיעור הגירושים. הסטטיסטיקות האחרונות מראות שמאז תחילת המשבר חלה ירידה באחוזי המתגרשים.
מסתבר שיש קשר ברור בין המצב הפיננסי לסיכוי שתחליטו להתגרש. אם נישואים הם סוג של עסק כלכלי, הרי שלפירוק ה"עסק" יש השלכות קשות על המצב הכלכלי של כל אחד מבני הזוג. ההכנסות שכלכלו בכבוד הוצאות של משק בית אחד אינן מספיקות כדי לקיים את ההוצאות הכפולות שנוצרות בעקבות הגירושים.
אז גם אם הבעל שלך בטלן או אם האישה שלך נודניקית וחשבתם ברצינות להתגרש, עכשיו המשבר הכלכלי טורף את כל הקלפים ועלול לגרום לכם לחזור בכם. ההפסדים הכספיים, הפיטורים והמיתון שבדרך הפכו את הגירושים ל"לוקסוס" חדש שיתכן שלא תוכלו להרשות לעצמכם. בין ריב קולני לשתיקה רועמת אתם מגלים שזה לא פשוט לפרק את החבילה ושקיימת ביניכם תלות שמחזיקה אתכם ביחד.
אומרים ש"צרת רבים היא חצי נחמה" אז אולי תשמחו לשמוע שאתם ממש לא לבד. אם נעשה "זום אאוט" ונצא מהבית אל העולם הגדול, נראה שמה שקורה
בזוגיות זה מיני-מודל למה שקורה היום באנושות כולה. מה זאת אומרת?
כולנו חיים יחד בעולם גלובלי אחד, וצריכים ללמוד להסתדר, לעזור ולדאוג זה לזה. ואם שני אנשים שבחרו לחיות ביחד לא מצליחים להסתדר, אז איך אנושות שלמה תצליח? ואכן, גם כאן האגואיזם שולט וכל אחד מרוכז בעצמו ורק רוצה ליהנות ולהרוויח על חשבון האחרים. בעולם שמלא בסכסוכים, במלחמות ובמאבקי כוחות, אין פלא שהגענו למצב שכולנו רוצים "להתגרש" זה מזה. כל אדם היה מעדיף לא להיות תלוי באף אחד ולעשות מה שבא לו מבלי לעשות חשבון. ופתאום מגיע המשבר הכלכלי שלא מאפשר לנו להתנתק האחד מהשני. עתה אנחנו מגלים שקיימת בינינו תלות הדדית שקושרת אותנו ביחד, שאם בנק בארה"ב קורס אז עלולים לפטר אותי מהעבודה ואין לאן לברוח.
אז מה עושים? מתחילים להפנים שאין מצב שמישהו יהיה מאושר, אם לא כולם יהיו מאושרים. ואת זה בדיוק מסבירה לנו חכמת הקבלה, שאומרת בפשטות: המצב הנוכחי רק מגלה לנו את מה שתמיד היה קיים – כולנו קשורים אחד לשני, לכן המשבר הוא הזדמנות עבורנו ללמוד איך לשפר את היחסים בינינו ולהפוך את התלות הזאת ממשהו מעיק למשהו טוב שמקדם אותנו.
בואו נעשה "זום אין" בחזרה אל הזוגיות ונבדוק איך אפשר להפיק תועלת מהמשבר. אם כבר נתקעים ביחד, אולי אפשר לנסות לשקם את מערכת היחסים ולבדוק לאן נעלמו האהבה והחברות ומתי הפסקנו לתקשר בינינו. אם נבחן את עצמנו, יכול להיות שנגלה שהיינו קצת מרוכזים מדי בעצמנו ולא הרגשנו שיש עוד אדם בתמונה וגם לו יש רגשות וצרכים.
אם נצליח ליישם את עיקרון החיבור הזה בתוך הבית הקטן שלנו ולהפוך אותו לנעים וחם, אולי משם נלמד ליישם אותם גם בבית הגדול יותר – כלפי האנושות כולה, ואז תתארו לעצמכם איך העולם ייראה.
_________________________________________________
אפרת אהרוני, מגישת "דג ברשת" בערוץ הקבלה - אפיק 66 ב-YES