בעוד כחודשיים ניכנס כולנו ביחד שוב לתוך אמבטיית הקצף של הפוליטיקה ונפריח בועות קואליציוניות ואופוזיציוניות עתידיות. נדמה שבעל כורחנו, ובלי קשר לשאלות של רצון, יוזמה או הכרח, שוב הוחלט עבורנו מה טוב בשבילנו, הווי אומר: סיבוב נוסף על הגלגל הענק של תעמולה, קלפיות, פתקים, חדשות באינפוזיה ואורגזמות עיתונאיות לרוב.

מבלי להיכנס למהלכים ולסיבות שהובילו לקיומה של עוד מערכת בחירות בתוך שלוש שנים, ותוך כדי שיוט בין פריימריז אחד למשנהו, הבה נביט אל פני הדברים נכוחה, וניקח החלטה אמיצה, בבחינת "מעז יצא מתוק".

הסוגיות שעומדות על הפרק הן מורכבות: משבר כלכלי והאטה במשק, תהליכי שלום בעיצומם, איומים בטחוניים מבית ומחוץ, מערכת חינוך הזקוקה לניהול אסרטיבי ויעיל, חוג אקדמי המשווע לרפורמות, והכרח מיידי ודחוף ממש לפתרון בעיית תאונות הדרכים הקשה.

יחד עם זאת, נדמה לעיתים שתגובתנו היא שסוגיות אלה מרחפות להן אי שם בתוך בועה הנתונה לטיפולן של הכנסת והממשלה, ותו לא.
לא כך הדבר.

כשאם מחפשת לבנה הרך גן ילדים, היא עורכת בדיקה מקיפה ומדוקדקת של הגנים הפוטנציאליים, תוך תחקור ותשאול גננות, סייעות, שכנים וחברים; כשזוג צעיר שזה עתה התחתן מבקש ליטול משכנתא למעונו החדש והמשותף, הוא עורך סבב יסודי ומעמיק בין הבנקים בשאיפה לבחור במוסד הפיננסי שיעניק את התנאים האופטימאליים ביותר; לפני טיפול רפואי מורכב המטופל/ת עורכ/ת מחקר רציני שלא היה מבייש את מכוני הסקרים של מערכות הבחירות על מנת להגיע אל המטפלים הטובים, המקצועיים והאיכותיים ביותר ולעזאזל המחיר; וכן הלאה.

אנחנו צרכניות נבונות: בודקות לפני רכישה, בוחנות לפני הסכמה, מבררות לפני מתן החותמת הסופית. וגם אז, אחרי השימוש, אנו מפעילות בלי בושה מנגנון של פיקוח ובקרת איכות- סופקנו? נמשיך; לא סופקנו? אין סיבה להפעיל את סעיף אופציית ההארכה בחוזה.

לפיכך, אנו מכירות בחובתנו לעשות בחירה מושכלת בין אפשרויות שונות. המגוון חשוב לנו. כך גם הביקורת על אותה בחירה פלונית.

לכן, עם הגיענו אל סף ההחלטה בין מפלגות, בין מצע למצע, בין מתמודדים ובין אידאולוגיות, עלינו לזכור שהבחירה אינה רחוקה מאיתנו וצפה לה על כוכב אחר; לא מדובר בכסאות מסתובבים וגם לא בקריירה פוליטית אישית. למעלה מכל, מדובר באותו גן ילדים, באותו בנק, באותו טיפול רפואי. אם תרצנה, הזרוע המצביעה היא הבוחרת את הזרוע המחוקקת וכיוצא בכך משפיעה על מינויי הזרוע המבצעת. 

לחלל האוויר מופרחות תדיר טענות שחוזרות על עצמן: "אין בכוחי להשפיע", "מי יכול להושיע", "אין לי מושג למי להצביע". ובשעת השי"ן, רגע המגע עם פתקית הבחירה ותחיבתה למעטפה- מהם השיקולים שבבסיס ההחלטה שעשינו? האם אתן מכירות את המתמודדים כך שתוכלנה להסביר את הצבעתכן?

מעבר להיכרות עם מדורי הרכילות הפוליטיים, מדובר בבני אדם, כמוני כמוכן, אשר מרגע היבחרם יחליטו עבורנו בשנים הבאות על החינוך (גן הילדים, בית הספר), הכלכלה (משכנתא, מקום עבודה, שכר), הבטחון האישי (ארגוני הפשע, האלימות), הבטחון הלאומי (מלחמה, צבא, חיילים/ות), תחבורה (תאונות דרכים), אקדמיה (שביתות באוניברסיטה, פיתוח פקולטות, מחקר); ועוד.
דהיינו, לכל מתמודד או מתמודדת לראשות הממשלה יש סדר יום שמנחה אותו, ולשם ביצועו-  יש להם על הכ

וונת מועמדים לאיוש המשרות הרמות של "אני אחליט מה טוב בשבילכם".

אי לכך, לדעתי הצנועה, אנו- אלה ששולחים ושולחות את הנבחרים להחליט עבורנו למשך שנים הקרובות- צריכות בראש ובראשונה לבדוק ולבחון היטב במי ובמה מדובר, כפי שאנחנו עושות לגבי כל החלטה חשובה אחרת בחיינו:
מי אתם מתמודדים יקרים, מהו הרקע והרקורד שלכם, מהם הישגיכם, מהם כשלונותיכם, מי הקבוצה הסובבת אתכם, הן באופן אישי והן מפלגתי, מיהם המועמדים שלכם לאיוש משרדי הממשלה, מהו המצע שלכם- זה שאתם מצהירים עליו וזה שאנחנו מזהות מבין השורות, עם אילו מפלגות תקימו קואליציה ושיתוף פעולה מדיני-בטחוני-כלכלי, לאיזו מפלגה תחלקו את תיק החינוך, תיק האוצר, תיק המשפטים, תיק הפנים; כמו שנאמר בפרקי אבות- "הפנקס פתוח והיד רושמת", אותה היד שמאוחר יותר תשלשל את הפתק בקלפי.

וכך, הבחירה במפלגה אינה שונה במהותה מבחירת גן ילדים. זה וגם זה יש לבחור ולהחליט בצורה מושכלת, לאחר הפיכה בדבר, בדיקה חקרנית והרהור שאינו כלאחר יד, כזה שאינו מושפע מגורמים חיצוניים בלתי רלוונטיים, כמו "מסורת-הצבעה", "הצבעה-שבטית", גחמה-רגעית, אפקט-קמפיינים, פתרונות-קסם, מצגי-שווא, מאחזי-עיניים, וניסיונות פיתוי שעל פני השטח מן השפה לחוץ. עלינו להיות קשובות וערניות היטב, למען עשות בחירה טובה.

תישאל השאלה: ומהי הבחירה הטובה? כל בחירה תהא טובה, כל עוד היא דעתנית, מבוססת ומנומקת, בדיוק כפי שאנו בוחרות מוסד לימודים או מקצוע לחיים.

סוגיית הבחירה וההחלטה בין אפשרויות נדונה בהרחבה על ידי גדולי הפילוסופים בהסטוריה הרחוקה והקרובה, וטרם מוצתה מסקנה חד משמעית, אם בכלל ניתן.
 
לגבי פסוק יט בפרק ל' בספר דברים: "... החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך", מסב פרופ' ישעיהו לייבוביץ' את תשומת לבנו לכך שהאדם נידרש לבחור- ולבחור בחיים. כך גם סוגיית הבחירה החופשית מוצגת במלוא חריפותה על ידי ר' עקיבא במסכת אבות: "הכל צפוי והרשות נתונה." פרופ' ישעיהו לייבוביץ', בתום ניתוח מלומד, מדרשי, מעמיק ומקיף הנתמך במקורות חז"ל, פרשנים והוגי דעות גדולים ביהדות ובאומות העולם, פוסק כי ייתכן שאין האדם חופשי במובן של יכולת להכריע את עצמו לבחור בין הטוב ובין הרע, אבל הוא חופשי להתאמץ לשאוף ולחתור אל הכרעה זו: "דווקא משום היות האדם יצור בעל תבונה, זוהי זכותו הגדולה ומוטל עליו לבחור או לפי דעה אחרת מוטל עליו המאבק להתאמץ ולבחור, גם אם אינו מסוגל לכך."

אשר על כן, מוטלת עלינו החובה לבחור, או לכל הפחות להתאמץ ולבחור, לבדוק את הדברים לאשורם, ולנסות להגיע להחלטה טובה, כפי שלגבי כל החלטה אחרת שאין לנו כל מושג מראש אם היא הנכונה, יש לנו את הפריבילגיה להשיב בדיעבד שניסינו, בדקנו, בחנו, השתדלנו- והגענו למסקנה מבוססת כלשהי, לכאן או לכאן, שכן על פי חז"ל "אם אין דעת, אין בינה".

ראש הממשלה לשעבר, לוי אשכול, נהג לומר לזה שענה לו תשובות שלופות מן המותן: "אם אתה כבר מנחש- לפחות תנחש נכון."
לפחות ננסה לנחש נכון.

___________________________________
עו"ד בטי אדר, חברה בועדה לקידום מעמד האישה בלשכת עורכי הדין